קנז, ב

הב' ל' חלום. ובאבני החושן שבו ואחלמה הרד"ק פי' שמי שנושא אבן זה יחלום חלומות מענין נבואה ובשרש ישע פי' שלתוקף מעלת אבן הנ"ל היות ערכה הון עתק תקרא אחלמה מל' ותחלימני ל' כח ואימוץ.

אוה"ת בראשית כרך ה' תתרט, א

[zman_begin]חנף [zman_end]

ובשרשים דחנף הוא ענין רשע ונשוא פנים, ובישעי' סכ"ד ה' והארץ חנפה תחת יושבי' ופרש"י כמין חניפות עושה עשב ואינו עושה קמה מראה קמה ואין חטין בקשיה, וצ"ע הפסוק בפ' מסעי ל"ה ל"ג ולא תחניפו את הארץ כי הדם הוא יחניף את הארץ כו' מה ענין שפ"ד לחנופה, והראב"ע פי' יחניף עושה רע בסתר, ומזה נמשך למעלה בחי' והארץ חנפה כו', הסתלקות השכינה, פ"ב דשבת דל"ג ע"א, ובסנהדרין פז"ב דכ"ד א', והנה שתים נשים כו' זו חנופה וגסה"ר שירדו לבבל כו', ובמד"ר ר"פ וירא ר"פ מ"ח ע"פ פחדו בציון חטאים אחזה רעדה חנפים בישעי' סי' ל"ג י"ד א"ר יונתן חנופה שנאמר במקרא במינות הכתוב מדבר ובנין אב שבכולם פחדו בציון חטאים אחזה רעדה חניפים עכ"ל ובת"י שם פי' חניפים רשיעיא דהוה מגנבין אורחוהין וע' מפ' זה בילקוט ח"ב דצ"ד ב' רמז תרס"ג בתחלתו, פ"ט דברכות ד"ס, זח"ג ויקרא די"ח ע"א דכ"א א' בחיי פ' צו דקל"ו ע"א גבי העולה על מוקדה, ואעפ"כ איתה בפרדר"א פל"ז מכאן אמרו שמחניפין את הרשעים בעוה"ז הובא בר"ח שעה"ק פי"ב בד"ה כ' הר' יצחק אבוהב.

אוה"ת מטות ע' א'רפז

[zman_begin]חצר [zman_end]

בשרשים בערך חצר יש ג' ענינים לשון חצר ומזה לשון בתי החצרים ולשון חציר, ולשון חצוצרות, ובשורש ישע נדחק לקשרם זל"ז, והנה בישעי' סי' ל"ד מצינו חצר נקרא חציר יעו"ש, ואפ"ל שהענין שכערך החצר לגבי הבית כך החציר שהוא רק מאכל בהמה לגבי מאכל אדם, וכן בבית דירת אדם ובחצר עומד בהמתו כמ"ש במשנה פרק חזקת [הבתים] היה מעמיד בהמתו בחצר כו', וכן על פי הקבלה כי הנה שני אבנים בונים שני בתים הם צירופי אותיות וצירופי אותיות דשם מ"ה בחי' אדם נקראו בתים וצירופי אותיות דשם ב"ן בהמה י"ל נקרא חצר, ויובן עפמ"ש בלק"ת פ' במדבר בד"ה וארשתיך לי מענין חצר החיצונה כו' ועמ"ש ע"פ תשמור את חצרי בת"א ס"פ וישב, ועד"ז מצמיח חציר לבהמה, ולכן אנוש כחציר ימיו, כי אנוש זהו מדרגה התחתונה שבאדם כמ"ש בלק"ת בשה"ש ע"פ צאינה וראינה דרוש השני שהוא מלשון חלישות עקוב הלב מכל ואנוש הוא, וע"כ רק כחציר ימיו, משא"כ בחי' אדם הוא למעלה מבחי' חציר כנ"ל ועמ"ש ע"פ לא ידון רוחי באדם כו'.

ביאורי הזהר ע' ז

[zman_begin]חק [zman_end]

חק הטריפני לחם חוקי, ע' סד"ה תקעו בחדש בענין כי חק לישראל, ובשרשים חקיקה וחוק הם בשרש אחד, ולכאורה הם שני ענינים חלוקים, כי חוק זהו ענין דבר קבוע וקצוב תמיד כמו כי חק לכהנים מאת פרעה ואכלו לחם חוקם, ומה ענין זה לחקיקה