קיח, א
שיעבור עליו המשך זמן בבע"ג בפועל, ואין מזה דמיון להמשך של הקדמון הבורא, ע"כ כשיש לפנינו שני דרכים אם שההמשך של הבורא לבדו עבר המשך זמן בבע"ג, אם שנאמר שא"כ נאמר גם כן שההמשך זמן של העולם השמים והארץ ובני אדם עבר גם כן זמן בבע"ג בפועל, דמאי שנא מאחר שעל כרחנו עבר המשך בלי גבול, על זה ודאי נשיב דשנא ושנא הנברא מהבורא, שבנבראים נראה בחוש שזהו שקר ונמנע, משא"כ בההמשך של הבורא המשך בבע"ג שהוא לבדו הוא והוא הקדמון ואין אתנו יודע איך ומה האופן של ההמשך הבבע"ג, ואיך תביא ראיה מהבורא הקדמון אל הנבראים, וכ"ש וק"ו במין האנשים המחודשים באיש הווים ונפסדים, מוחש שזה אי אפשר, על כן המופת שבהאנשים אי אפשר שיעבור זמן בבע"ג מזקני עד עתה שריר וקיים ולא דמי כלל להקדמות של הבורא, ובהשמים והארץ יש שני תירוצים, והתירוץ השני עיקר, ולא יקשה א"כ הי' לו לברוא העולם מקודם מזמן אין תכלית לו, כיון שאי אפשר שהנברא יעבור עליו זמן בלתי בע"ת, כמו שאי אפשר שיברא כמותו כנ"ל, אם כן שיברא העולם רק מזמן מוגבל כו' ואי אפשר להיות עולם נברא רק מזמן מוגבל ובטל הקושיא שהקשו אמאי לא ברא העולם קודם זה הזמן, כיון דהא עכ"פ אי אפשר שיברא העולם בענין שיעבור עליו זמן בבע"ג כי זהו נמנע, כנ"ל וא"כ הרי בראו בזמן, וכ"ז הטורח הוא אף לסברת ה"ר חסדאי, ולדעת רוב החכמים שהוא יתברך למעלה לגמרי מהזמן אין צריך לכל זה.
יד) ויש להטעים דבריהם והוא כי כבר מוסכם בענין הזמן שמכל הוה שבזמן אף ההוה שלמפרע הרבה, ועד נצח סלה ועד אי אפשר שיעבור בפועל רק זמן מוגבל ולא זמן בבע"ג כמשנ"ת למעלה כמה פעמים, וכמ"כ אם תעלה במחשבתך מהוה דעכשיו ולמפרע, לא תעבור אף במחשבתך רק זמן מוגבל ולא זמן בבע"ג, ובכל הוה שתעמוד מהחולף יהי' מההוה דעכשיו ועד ההוה שתעמוד למפרע רק זמן מוגבל ואף עם כל הוה שיהיה עד נס"ו, אם כן לכאורה זהו ראיה ברורה שאי אפשר שיהי' הזמן קדמון, דהא מניין יומשך ויתהווה זמן בבע"ג, כי הזמן מקובץ מחלקים עבר הוה ועתיד ואי אפשר שיתקבץ רק זמן בע"ג כיון מההוה דעכשיו ולמפרע לא יעבור זמן בבע"ג עד כל הוה שיהי' למפרע, אם כן אם תאמר שהזמן החולף היה בלתי בע"ג עבר הבבע"ג רק בתהו ובאפס ולא, ר"ל שלא היה הוה כלל כיון עד כל הוה שתאמר למפרע ליכא רק זמן מוגבל, ע"כ זה לא יוכל השכל לצייר כלל ולא לקבלו במחשבה שבכל הוה שהיה למפרע הי' רק זמן מוגבל והזמן הבבע"ג ואף ריבוי פעמים בבע"ג בזה אחר זה לא יתפוס בשום הוה כ"א כילה כחו בהבל, ונתקבץ מלא המשך ולא הוה, ע"כ אמת יותר שהזמן מחודש, והמשך הבבע"ג החולף הוא למעלה ממהות זמן וכמ"ש כל המחקרים, אף שאינו מושג איך ומה, דהא זה שהזמן יעבור עליו בפועל בבע"ג קשה קיבולו יותר בשכל.
אך אם תאמר שמ"מ כן הוא ואינו מושג, אם כן כל זה הוא נמשך רק מצד שהוא בחי' רוממות הקדמון הבורא, שאי אפשר להשיג איך הוא, אם כן אי אפשר שנעמיס פלא זו על מין האנשים שכל דור ודור היה מחודש והוה ונפסד, ועל כרחך היו
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.