יא, א

[kitzur_begin]מכריח גלגל מאדים לגלגל חמה ג"כ על תנועתו העצמית, כמו שמכריחו על התנועה היומית הבאה לו ממקרה מגלגל היומי, ומה שתנועת גלגל חמה היא יותר מתנועה העצמית של גלגל מאדים זהו מפני שמתנועע ג"כ תנועה עצמית שלו וזה מוסיף על מה שמכריחו גלגל מאדים והמשל לספינה ההולכת ממערב למזרח ובשעת העברה הולך בתוכה אדם א' ג"כ ממערב למזרח כו'. [kitzur_end]

יג והנה לפי תירוצו זה מבואר ומוכרח ג"כ שאין כל התשעה גלגלים אדוקים זה בזה כגולם אחד ממש, שאם כן אינו דומה כלל אל המשל לספינה ואדם וזבוב, דהתם מפני שהם גופים מחולקים, ע"כ האדם יש לו תנועה והילוך בפני עצמו בזולת הילוך הספינה, וכן הזבוב אינו גוף אחד עם האדם, אבל אילו יצוייר שהאדם קשור רגליו בשלשלאות של ברזל לדופני הספינה לא היה לו באפשרי להלוך מאומה, רק מה שהספינה הולכת היא מוליכתו עמה ולא יותר אפילו אמה אחת, וא"כ אם עד"מ גלגל מאדים וגלגל חמה הם אדוקים כל כך זה בזה עד שהם גוף אחד, כמשל אדם הקשור בשלשלאות אל דופני הספינה, אם כן לא היה יכול גלגל חמה לילך יותר מגלגל מאדים, והרי הוא הולך ממנו בשיעור כפלים. א"ו עכצ"ל שהן גופים מחולקים, וא"כ על כרחנו הקושר אותן יחד שיהיה הילוך כולם מכוון לענין אחד וכוונה אחת, הוא כח נבדל מהן וכנ"ל. מיהו ק' לשטה זו זה שתנועת גלגל חמה עד"מ שנראה בהילוכו בכוונה ובהשכל יהי' מחצה לא מצד עצמו כ"א מצד הכרח גלגל אחר, ועוד ק' לשטה זו מ"ש הנו"נ סי' י"ג מאד קשה ציורו כו' שאין הנדון דומה לראיה כו'*.

יד ועתה נעתיק עצמינו לפי התירוץ השני שכ' הנו"נ שם סי' ט"ו* שתופס אותו לעיקר כמש"ש ליישבם בדרך אחרת בדרך אמת וישר כו'. וז"ל סי' ט"ו יתבאר בו ישוב נאה לשתי המבוכות הנזכרות, ואתה הקורא ידוע תדע לך דלעד"נ ששתי המבוכות הנזכרות למעלה, האחת איך יצוייר לגוף אחד שני מהלכים מתנגדים (כמש"ש סי' י"ג שלא צודק המשל לאדם ההולך בתוך הספינה ממערב למזרח עכ"ז הספינה בעצמה הולכת ממזרח למערב כו' שאין הנדון דומה לראיה כו' ע"ש וכוונתו דהספינה אינה גורמת כלל לשהאדם יתנועע ממזרח למערב, כ"א האדם הוא נח בה, והיא לבדה הולכת ממזרח למערב, ע"כ יכול האדם ג"כ לילך ממערב למזרח. אבל לא כן בגלגל היומי שמכריח את גלגל הכוכבים שהוא יסבב ממש ממזרח למערב, ולא כמו האדם בספינה, דמינח נח, וכיון שגלגל הכוכבים מוכרח לסבב בעצמו ממזרח למערב, א"כ א"א לו לסבב כלל ממערב למזרח, דאין לומר שגלגל הכוכבים בתוך גלגל היומי הוא ג"כ נח כמו האדם בספינה, דלא דמי שרגלי האדם עומדים על הספינה, והוא מקום אחד, אבל הגלגל עגול. וא"כ אם הוא נח כולו ממש על גלגל היומי מכל צד, ובעבור זה גלגל היומי מוליכו עמו ממזרח למערב, והוא אינו מתנועע ממזרח למערב, רק גלגל היומי מוליכו עמו א"כ איך יתנועע ממערב למזרח, כיון שכולו דבוק בו הרי אינו דומה להאדם שאינו דבוק בהספינה רק ברגליו ולכן יכול להגביה רגליו, ולעוקרו מהספינה, משא"כ זה שכולו דבוק בו מכל צד, אין שייך שיעקור רגליו מגלגל היומי, וא"כ איך יסבב ממערב למזרח), והשנייה איך יצוייר שגוף אחד יסובב שמונה גופים זה בתוך זה. יש אפשר ליישבם בדרך אחרת בדרך אמת וישר, ואומר שכל גלגל וגלגל מן השמונה גלגלים כל אחד מהם נחלק לשנים או לשלשה כדורים זה בתוך זה, כמ"ש לפנים בשער השביעי בסי' קפ"ז שהסכימו כל החכמים הקדמונים והאחרונים שבבטן כל גלגל וגלגל כמו בבטן גלגל חמה עד"מ נתון עוד גלגל אחר והוא הנקרא גלגל נושא. אשר מעתה נוכל לומר שגלגל חמה בכללו סובב תנועה היומית הנמהרות סביב כדור העולם בכדי כ"ד שעות,

הערות

  1. *. לראיה כו' : בגוכתי"ק יש כאן מקום חלק, אולי לכתוב קיצור.
  2. *. הנו"נ שם סי' ט"ו : להקל על הלומד, נדפס לקמן בהוספות ע' 380.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.