קנז, א

שע"י תשבע"פ יהי' גלוי השליש העליון דע"ב שהוא כד נעלה יותר וזהו עטרת בחי' כתר כו'.

אוה"ת נ"ך כרך ב ע' תתכט

[zman_begin]חך [zman_end]

י"ל כמ"ש כי אמת יהגה חכי במשלי סי' ח' ז', מה נמלצו לחכי אמרתך תלים קי"ט ק"ג, הרי מוכח שטעימת האמת הוא בחיך, וכן מ"ש כתפוח כו' כן דודי כו' בצלו כו' ופריו מתוק לחכי, דפי' במד"ר בשה"ש דקאי על דברי תורה שהם הם פריו וטעימת מתיקותן הוא בחיך (גם חך לשון המתנה כמו וחכינו עד עור הבוקר, אם יתמהמה חכה לו, ודבור החכם הוא אחר הישוב וההמתנה שלכן נק' חכמה חך מה, וע"כ הדבור הטוב הבא בחכמה נק' וחכך, ועוד כי הוא ענין תקוה שהרי מוסר נפשו על תקוותו להוי' ע"כ נק' וחכך בחי' למחכה לו) ועד"ז נאמר אם חכי לא יבין הוות באיוב ססי' ו' ולא נתתי לחטא חכי באיוב סי' ל"א ל', נמצא עיקר הדבור הישר מטעימת האמת תלוי בחך, והיינו כי כל שאר ד' המוצאות יש בהם כח הדבור לבד, אבל החך לבד הדבור יש בו עוד כח הטעם וחך אוכל יטעם שיטעום המתוק והמר, לכן ממנו נמשך מתיקות הדבור או להפך.

אוה"ת שה"ש כרך ב' ע' תריח

[zman_begin]חל [zman_end]

ברבות סדר כי תשא פמ"ג קנ"ז ד', ורבנן אמרי מהו ויחל משה עשה את המר מתוק ויחל משה לשון חלוי (מתיקות כד"א חורפיה מחליא ליה מ"כ, וע' בערוך ערך חל הרביעי שהביא תרגום החדלתי את מתקי ית חליי, מה מתוק מדבש תרגום מה חלי מדובשא, ותהי בפי כדבש למתוק תרגום כדבש חלי, וכן הביא מפי"ד דשבת דק"ט אתרוגא חליתא, ופ"ק דמגילה ד"ז אנא שדרי ליה חוליא איהו שדר לי חורפא, ובפ' אין מעמידין דל"ח חוליי לא תבעי לך דודאי שרו מרירי לא תבעי לך דודאי אסירי, ובפ' ב' דעירוכין ד"י ע"ב היינו חליל היינו אבוב ואמאי קרי לי' חליל דחלי קלי' פרש"י מתוק קולו לשמוע ואפשר ענין החליל של בית השואבה שהוא ע"י ויחל משה כו' היינו ע"י עשי"ת שנמתקו הגבורות כנודע אזי נעשה ממרירו למיתקא ולכן מזמרין בחליל שמתוק קולו כו'. ואפשר ג"כ ויחל מל' יהללו שמו במחול ראש חולה עגול שע"י מה ממתיק הגבורות ע"י שממשיך מבחי' סוכ"ע, העיגול הגדול כענין ועתה יגדל נא כח וע' בהרמ"ז ר"פ חקת מתיקין מצד הדעת כי בו מתחברים החו"ג ונמתקים הגבורות עכ"ל.

אוה"ת מסעי ע' א'שעט

[zman_begin]חלות [zman_end]

ראה יהל אור ע' רסז.

[zman_begin]חלם [zman_end]

והנה חלם יש לו שני שרשים א' לשון התחזקות כמו יחלמו בניהם איוב סי' ל"ט ד' שפרש"י יחזקו והמ"צ כ' ענין בריאות כמו בריר חלמות לעיל באיוב סי' ו' ו', ובישעי' סי' ל"ח י"ו גבי חזקיה ותחלימני והחייני ופרש"י ותחלימני תבריאני ותחזקני, והפי'

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.