קנו, ב

[zman_begin]חוסן [zman_end]

תילים פ"ט ט' חסין י"ה, כי לא לעולם חוסן משלי כ"ז כ"ד, לא יאצר ולא יחסן ישעי' כ"ג י"ח, בית צדיק חוסן רב משלי ט"ו ו'. בישעי' שם פי' ת"י יחסן יתגניז א"כ לפי"ז חוסן ישועות היינו הישועות הגנוזים ע"ד מה רב טובך אשר צפנת ועיין זח"א מקץ קצ"ה ב' מענין את הכל עשה יפה בעתו ומענין כי לא ידע האדם את עתו וזח"ג פ' אחרי דנ"ח ע"א מענין אכלם בעתו ושם ע"ב מענין למה ה' תעמוד ברחוק תעלים לעתות וג"כ מענין את הכל עשה יפה בעתו, ומכ"ז יובן ענין אמונת עתיך, ועמ"ש ע"פ ואתחנן כו' בעת ההיא.

אוה"ת נ"ך כרך א ע' רכג

וזהו שע"י אמונת עתיך שהוא היחוד נמשך בחי' חוסן ישועות, כי חוסן י"ל בנים כדפירש"י בישעי' כ"ג י"ח ע"פ ולא יחסן ולא ינחילוה לבניהם, וכן פרש"י בגמ' דשבת דל"א ע"א חוסן זה סדר נשים חוסן לשון יורשים וע"י האשה נולדים יורשים, א"כ חוסן הו"ע נחלה וירושה והיינו כמ"ש הנה נחלת ה' בנים כו'.

אוה"ת נ"ך כרך א ע' שכד

[zman_begin]חטאת [zman_end]

והנה בפרדס ערך חטאת יש בו שני פירושים יש לשון נקיות ויש לשון חטא, חטא הזכר הוא נחש הקדמוני, וחטאת הנקבה היא לילית המרשעת, וע"ש סוף ערך לילה, וע' במא"א אות למ"ד סעי' י"א וחטאת לשון נקיות והוא מה שמתטהרת המ' דקדושה כו' וז"ל חטאת יש לשון נקיות (ה' וזהו ע"ד שארז"ל בחולין ר"פ השוחט ממאי דהאי חטהו לישנא דדכויי הוא דכתיב וחטא את הבית בפ' מצורע י"ד נ"ב, וכן שם מ"ט ולקח לחטא את הבית ויסב לדכאה, ובתלים נ"א ט' תחטאני באזוב ואטהר, והלעז טוא מיך רייניגען, ואפ"ל עד"ז מ"ש בפ' חוקת י"ט ט' למי נדה חטאת היא דר"ל שהיא עשויה לטהר ע"ד תחטאני באזוב וכן פרש"י שם חטאת היא לשון חטוי כפשוטו, והראב"ע שם פ' חוקת ע"פ הוא יתחטא בו יסור חטאו בו או כמו תחטאני באזוב ואטהר עכ"ל ור"ל או כמו תחטאני היינו להטהר בו כמ"ש התרגום לדכאה והיינו תרגום של טהרה, והנה נקיות וטהרה ענין אחד הוא כמו שפירש"י ס"פ לפני אידיהן ד"כ ע"ב גבי נקיות וטהרה וז"ל טהור צח מלובן ועדיף מנקי עכ"ל וע' בתוי"ט סוף מסכת סוטה, וע' בירושלמי פ"ק דשבת סוף הלכה ג' גבי נקיות לידי טהרה מוכח שם ג"כ דקרובים מאד זל"ז, וא"כ א"ש מ"ש הפרדס שחטאת י"ל לשון נקיות דהיינו ענין הכפרה, וכמ"ש בירושלמי הנ"ל זריזות לידי נקיות שנאמר וכלה וכפר, א"כ הכפרה היא הנקיות כי כפרה ג"כ לשון הסרת הלכלוך כמ"ש רש"י בפי' החומש פ' וישלח ע"פ אכפרה את פניו.

אוה"ת פנחס ע' א'קסח

[zman_begin]חיל [zman_end]

וגם חיל לשון כח כמו הנותן לך כח לעשות חיל בפ' עקב ח' י"ט, וכמו אד' ה' חילי. ועפ"ז יש לפרש הפסוק תלים סי' פ"ד ח' ילכו מחיל אל חיל, מבהכנ"ס לבהמ"ד, וכן בעליות הנשמות מג"ע לג"ע העליון נק' מחיל אל חיל, יען כי חיל זהו ב"פ כ"ד יחוד יסוד המשפיע ביסוד המקבל ויש בזה עולי רבות מדרגות לאין קץ כו', ואשת חיל היא עטרת בעלה, ר"ל