קיז, א

שמין האנשים הם מחודשים ולא עבר עליהם זמן בבע"ג רק זמן מוגבל משום שהם כולם מחודשים מאב ואם ואם כן כל האנשים שחלפו והיו הם היו רק בבחי' הוה ואין זה בחי' היה אמיתי שזהו רק בהבורא ועל בחי' היה זה לבד של הבורא שייך ענין ההמשך בלי גבול, יהי' למעלה מהזמן או בזמן בלתי בע"ג, ולא על בחי' הוה.

יג) ואם תאמר טענה זו שכל האנשים שהיו היו רק בחי' הוה שייך רק על מין האנשים ובעלי חיים, אבל בהשמים והארץ שהם קיימים באיש ואינן נפסדים על זה יש לספק שמא גם כן הם בחי' קדמון, כמו להבדיל באלף אלפי אלפים ורבוא רבבות הבדלות, כמו הבורא יתברך, כיון על זה לא שייך תשובה הנ"ל. ואם תאמר דלא איכפת לן בזה כיון שעל כל פנים מוכרח שמין האנשים ובעלי חיים ובתים ועיירות וכרכים הכל מחודשים אם כן ממילא יובן אחר כך שגם השמים והארץ הם מחודשים, דכל טענת מאמיני הקדמות שעולם כמנהגו נוהג כמו שהוא מימי קדם אבל כאשר הכרחנו שמין האנשים ובעלי חיים כו' הכל מחודשים ממילא מובן שגם השמים וארץ הם מחודשים, על זה נשיב דשפיר איכפת לן, דאם תאמר ח"ו שהשמים והארץ אין מחודשים ואף על פי שיקשה, שאם כן עבר מהוה אל הוה זמן בלתי בע"ג, שהרי תוכרח לומר שגלגל חמה הקיף העולם הקפות בלתי גבול, והרי בזמן שגלגל חמה מקיף העולם פעם אחד היינו במשך י"ב חודש, בתוך זמן מקיף גלגל היומי שס"ה פעמים, ואם כן בהכרח שגלגל היומי הקיף העולם שס"ה פעמים בל"ג, ואם כן עבר מהוה אל הוה זמן בבע"ג, וזה אי אפשר, ותהיה מוכרח שתאמר שאף שנדמה לנו שאי אפשר עם כל זה כן הוא, אז אם כן נאמר שמא גם באנשים כן הוא שלא היו מחודשים ומה שקשה שמהוה אל הוה א"א שיעבור זמן בבע"ג נאמר ע"ז הקפות גלגל היומי יוכיחו, אך על זה יש שני תשובות, האחד דכבר נתבאר שמה שאפשר לומר שבבחי' סדר הזמן עבר זמן בלתי בע"ג, זהו רק מצד ההיה של הקדמון ולא מצד ההוה וכיון שכן לא דמי מין האנשים להשמים והארץ, דהשמים והארץ את"ל השקר שהיו קדמונים ועבר עליהם זמן בבע"ג זהו מפני שהיו קדמונים כקדמות הבורא כמו שאומרים מאמיני הקדמות שהם נמשכו מהבורא כמו המשכת הצל מהשמש ואם כן כמו שבהבורא יתברך אין להקשות כשעבר זמן בלתי בע"ג שזהו ענין היה של הקדמון ואין ליקח שום דמיון למין האנשים שכולן היו בבחי' הוה כך את"ל השקר שהשמים וארץ היו קדמונים כיון שאם כן הם צל מן הבורא הקדמון אם כן מה שעבר עליהם זמן בבע"ג זהו רק מצד ההיה ולא מצד ההוה והעתיד, דהוה דעתה יוכיח שאי אפשר בשום אופן שיעבור עליו זמן בבע"ג, אלא רק בההיה של הקדמון מוכרח לומר כן, אם כן לא יקשו קושיות הנ"ל, דאם כן גם באנשים תאמר כן כמו שלא יקשה מן קדמות הבורא, על מין האנשים, כללו של דבר, דזה שעבר זמן בבע"ג אין שייך רק מצד ההיה של הקדמון באיש, ולא מצד ההוה שלו, והאנשים כולם היו בחי' הוה, מה שאין כן בבחי' הקדמון באיש, הב' והוא העיקר דבאמת השמים והארץ אף שהם קיימים באיש אי אפשר