קטז, ב
ע"כ אי אפשר שיעבור מכל אחד למפרע ג"כ זמן בבע"ג, אבל בהמשך זמן של קדמות הבורא יתברך לא שייך לומר כן שהרי זהו ענין הקדמות שהוא דבר הקשה ואינו מושג בשכל כמ"ש הכוזרי מאמר הראשון ססי' ס"ה שהקדמות קשה קבולו בשכל יותר מן החדוש, והכוונה על קדמות העולם שזה קשה קיבולו יותר וכ"ש באישים מדברים ובעלי חיים, אבל קדמות הבורא יתברך הנמצא היחיד הקדמון הרי זהו ענינו שהוא יתברך למעלה מהשכל וההשגה.
וכמו על דרך משל אם יאמרו לך שנה זו היא קדמון זהו שקר שהרי התחילה זה שס"ה ימים, מה שאין כן קדמות הזמן אף שאינו מושג ויש ע"ז קושיות רבות לומר שהזמן מחודש כנ"ל, עם כל זה אינו דומה כלל לקדמות שנה זו, והרי יש דיעה שהזמן אינו מחודש, כמ"כ ממש ערך קדמות מין האנשים ובעלי חיים נגד קדמות הבורא יתברך כי קדמות הבורא יתברך אף שאינו מושג איך הוא אם בזמן אינו מובן ואם למעלה מהזמן גם כן קשה קבולו בשכל, עם כל זה מוכרח שכן הוא, שהוא ענין יחיד הקדמון שהוא לבדו מציאותו מעצמותו ואינו עלול מאיזה עילה שקדמה לו ח"ו, ומוכרח לכל שזהו ענין שלמעלה מן השכל, והכל מודים בזה שיש נמצא קדמון שלמעלה מן השכל, מה שאין כן קדמות האנשים המחודשים באיש זהו שקר כדין קדמות שנה זו על דרך משל, וכנ"ל שהקדמות של הבורא זהו בבחי' היה והוא מה שאינו עלול באיזה סבה שקדמה לו ח"ו, וזהו מוכרח, והאנשים הן כולם היו בחי' הוה, ומחודשים זה מזה, הפך הקדמון שאין לו סבה ועלה כנ"ל והם מחודשים וזהו רק בחי' הוה ובזה אי אפשר שיעבור זמן בבע"ג כנ"ל. וכל זה אף לדברי ה"ר חסדאי דלעיל. ועוד שנתבאר שאם תאמר שמין האנשים היו קדומים אם כן מוכרח כי עבר ביני ובין אבותיי כמה פעמים בלי גבול על דרך משל שעברו תשעה אלפים פעמים בלי גבול ימים, ואם כן אניח כל התשעה אלפים לבחי' היה רק חמשה מהם אקח לבחי' הוה ונאמר הרי מההוה של זקני האחרון אי אפשר בשום אופן שיעבור עד אני ימים בל"ג, וכן חמשה פעמים, מורגש זה הנמנע, אף שאניח את השאר לבחי' היה ולא אקשה מהם וכש"כ שבאמת כולם היו הוה, וכיון שזה מורגש בחוש המישוש שלא עברו מזקני האחרון על דרך משל עד אני ימים בל"ג כמו שלא יעבור ממני עד נכדי ימים בל"ג, אם כן מבואר ששקר הוא קדמות מין האנשים, מלבד שאר חילוקים מושגים שבקדמות מין האנשים שייך סתירה ברורה לזה, מה שאין כן בקדמות הבורא, והוא שאם היו מין האנשים קדמון הי' צריך שימנה ראובן בן יעקב בן יצחק לבלי גבול מה שהוא נמנע ואין הפה יכול לאומרו, גם היה צריך להיות נמצאים עיירות כרכים שיהיו מזמן בלי גבול, וכן מלכים וחכמים וספרים חיבורים ומיני חכמות שיהיו מזמן בלי גבול, וזה כולו אינו וגם נמנע גמור שיהיה כן, אבל בקדמות הבורא אף אם היה ההמשך בבחי' זמן בלי גבול ולא למעלה מהזמן לגמרי, על כל פנים לא שייך קושיות אלו כלל, ועיין בהרמב"ן ובבחיי פ' וירא על פסוק ויקרא שם בשם ה' א-ל עולם, על כל פנים מבואר שאף לפי סברת ה"ר חסדאי דקדמות הבורא שהוא המשך בלי תכלית היה בבחי' זמן בלתי מוגבל, עם כל זה מוכרח
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.