כה, א

שגדולי המחקרים דחו דעת הרמב"ם בזה בשתי ידים, ובעה"ק ח"ג הנקרא חלק התכלית פרק א"ב ג"ד הביא דברי המ"נ ח"ג פי"ג הנ"ל בענין התכלית האחרונה וחלק עליו שיש תכלית לכל המציאות, ושתכלית הכל הוא האדם שנברא לעבוד את ה', והרלב"ג מאמר שישי פרק יו"ד דנ"ג ע"ג כ' שגם ארסטו הרגיש בסתירות אלו שעל דבריו ונשאר נבוך בזה הדרוש, והעלה הרלב"ג שזה הוא מופת על חדוש העולם וכנ"ל, ועשה ממופת זה ג' ראיות ומופתים כמש"ש ס"פ יו"ד.

ט לשון הר"ל^* הפרק השמיני יתבאר בו עוד מופת שהשמים מחודשים מפני סגולות הנמצאות בהם שהם מהסגולות שאין ראוי שימצאו אלא רק בדבר שהוא הוה ומחודש עכ"ד בסימנים. וביאור הענין היינו שיש בשמים דברים רבים בלתי מחוייבים להם מצד טבעם ומציאותם, והענין שכבר נתבאר בחכמת הטבע שטבע השמים והרקיעים הוא אחד אין בו הרכבה כלל אלא הוא פשוט ומתדמים החלקים כי טבעו הוא לא קל ולא כבד, עכ"ד הר"ל. וכ"כ הרמב"ם פ"ג מה' יסוה"ת ה"ג וז"ל כל הגלגלים אינן לא קלים ולא כבדים ואין להם לא עין אדום ולא עין שחור ולא שאר עינות וזה שאנו רואין אותן כעין התכלת למראית העין בלבד הוא לפי גובה האויר, וכן אין להם לא טעם ולא ריח לפי שאין אלו המאורעין מצויות אלא בגופות שלמטה מהן עכ"ל, ובהפירוש שם וז"ל נתבאר מדברי הפלסופים שגולם השמים אינו כגולם הד"י ולא המחובר מהם ואמתת גולם השמים לא נודע להם לפיכך לא יאמר בהם שהם לא קלים ולא כבדים ולא טעם ולא ריח מפני שכל אלו המקרים הם במה שלמטה מגלגל הירח ודבר שלא נודע מהותו לא יודיע טבעו עכ"ל, ועיין בהרמב"ן בפי' החומש ר"פ בראשית ע"פ והארץ היתה תוהו, ואמר הר"ל ובהיות כן שהשמים והגלגלים הוא כלו מטבע אחד, א"כ מבואר ומובן שהצורות המתחלפות אשר ימצאו לאלו הגלגלים, וכמו שנראה מפעולתם שהן מתחלפות, הוא דבר לא יתנהו טבע הגלגלים שכיון שהם מטבע אחד מדוע ימצאו בצורות מתחלפות עד שפעולתן מתחלפות, הרי נמצא בהם דבר שאינו מחוייב להם מצד טבעם ומהותם.

ואומר עוד כי זה שהגלגלים מתחלפים בשיעור גודלם כמ"ש הרמב"ם פ"ג מה' יסוה"ת ה"ח שהארץ גדולה מן הירח כמו ארבעים פעמים והשמש גדולה מן הארץ כמו מאה ושבעים פעמים הרי יש חילוף גדול בין גודל גוף הירח לגודל גוף השמש ועד"ז בשאר הרקיעים והכוכבים, הנה שינוי וחילול זה שביניהם בשיעור גודלן, שהוא חילוף ושינוי גדול, הוא ג"כ דבר שלא יתנהו טבע הגלגלים והרקיעים והכוכבים והנה ראיה זו מבואר ג"כ במ"נ ח"ב פי"ט באריכות^*.