קנה, ב

י"ד, עזי וזמרת י"ה, בנבל עשור אזמרה לך תלים קמ"ד ט' וקאי על הגאולה שזהו ענין הניצנים נראו כי הג' נקרא זריעה וזרעתיה לי בארץ הבאים ישרש יעקב והגאולה נק' הניצנים נראו ע"כ עת הזמיר הגיע, הב' מ"ש קחו מזמרת הארץ פ' מקץ מ"ג י"א ופי' הקורק' מיטב א"כ עד"ז י"ל הניצנים כו' עת הזמיר, היינו צמיחת זמרת הארץ, ואנקלוס תרגם מזמרת מדמשבח בארעא היינו ענין מיטב אך רש"י פי' שהכל מזמרים עליו כשהוא בא לעולם ור"ל שהוא מיטב כל כך עד שהכל מזמרים, א"כ שרשו מלשון זמירות כנ"ל, הג' לשון כריתה וכמו ושש שנים תזמור כרמך ר"פ בהר, וכן זמיר עריצים יענה, ישעי' כ"ה ה', והיינו מ"ש ברבות הגיע זמנה של ע' להעקר כו' היינו כמ"ש וכל אויביך יכרתו, מיכה סי' ה' ח', וכתיב כי מרעים יכרתון, תלים ל"ז ט', להכרית מארץ זכרם, תלים ל"ד י"ז.

אוה"ת שה"ש כרך א' ע' שב

[zman_begin]חג [zman_end]

גם חג מלשון המון חוגג. תלים מ"ב ה'. אוכלים ושותים וחוגגים. ש"א סי' למ"ד י"ו. ופי' במצודות ענין רקידה וכרכור כמו יחוגו וינועו כשכור. תלים סי' ק"ז. וה"ע השמחה כי היו"ט הם זמן שמחה כמ"ש ושמחת בחגך.

יהל אור ע' רפו. וראה אוה"ת ר"ה ע' א'שמה

גם פי' חוג וחג לשון סבוב שעושים ע"י מחוגה כמ"ש איוב סי' כ"ו יו"ד חק חג על פני מים. שהוא ענין סבוב ועגול כמו שת"י גזר למשרי רקיע על אנפי מיא ורש"י פי' שהוא ענין החול שהוא גבול לים (ואולי יש להעיר משם לענין כי חק לישראל הוא דקאי על בכסה ליום חגנו ע"ד חק חג כו') וכן וחוג שמים יתהלך שם כ"ב י"ד והוא ענין עוגל השמים כמו ענין ובמחוגה יתארהו ישעי' מ"ד. וכתב השרש ישע בשרש חגג בשם הב"ב שכמ"כ היו"ט נק' חג מלשון זה ג"כ חוג הארץ או שסובב בכל שנה ביום הקבוע לו כמו החוג המסבב מרכז האמצעי לשון סבוב כי יסובבו בבית ה' עכ"ל. והנה בפסוק היושב על חוג הארץ בישעי' סי' מ"ם כ"ב פי' המצ"צ כן יקרא השמים והוא מושאל מעגול הנעשה במחוגה שמעמידים אחד מרגלי המחוגה במקום אחד ובהשני מקיף סביב ומקום מעמד הרגל נק' נקודה האמצעית והסובב נקרא חוג וכן השמים מקיפים הארץ והם לה לחוג עכ"ל.

יהל אור ע' רפו

[zman_begin]חגוי [zman_end]

חגוי לפירש"י לשון יחוגו וינועו כשיכור, וכמ"ש בישעי' י"ט י"ז ורש"י בתלים ק"ז כ"ז, פי' לשון שבר הוא. ולהקורקע' הם שני שרשים יחוגו וינועו זהו אצלו בשרש חג שהוא אצלו לשון תנועה וחגוי שרש אחר לשון בקוע ולפירש רש"י גם חגוי כלשון יחוגו ולשון שבר הוא.

אוה"ת שה"ש ע' שח

[zman_begin]חגורה [zman_end]

יש להעיר מענין חגרה בעוז מתניה משלי ל"א י"ז ועמ"ש ע"ז באגה"ק סי' א' ומענין שארית חמות תחגור תלים ע"ו י"א, ויחגרו ממסגרותם ש"ב כ"ב מ"ו, ואפשר ג"כ להעיר מענין וחגור נתנה לכנעני, משלי ל"א כ"ד, ואפ"ל ג"כ כי ע"י עה"ד נעשה כמו חגר ופסח שפוסח