קטז, א
העתיד א"א בשום אופן שיהי' בבע"ג כ"א בע"ג ומחודש אחר ההעדר, ואם כן ע"כ שלא שייך הספקות שמא החולף הי' בבע"ג ובבחי' זמן, רק בההמשך של הבורא הקדמון שע"ז שייך הספק אם המשך שלו ית' הבלתי בע"ג היה למעלה מבחי' זמן לגמרי כמו שכן דעת גדולי חכמי המחקר, או שהיה בחי' המשך זמן בבע"ג ואיך ומה הוא אינו מושג כמו שאין מהותו מושג כך אין מושג אופן המשך מציאותו ית' לבלי גבול, לכן אף אם נאמר שהמשך זה היה דמות זמן בבע"ג, אין מזה שום דמיון לומר שכמ"כ יכול להיות זמן בבע"ג באנשים המחודשים מאב ואם וכנ"ל. וא"ת הרי הזמן מקובץ מימים ושנים עד"מ, וכל יום מחודש אחר ההעדר, וא"כ נאמר אם עבר זמן בבע"ג יפול הקושיא הנ"ל, ע"ז יש כמה תשובות האחד כי בהמשך מציאותו יתברך ע"כ מודים כולם שזהו למעלה מהשכל וההשגה משא"כ בהזמן של בני אדם שכולם היו רק בבחי' עתה ועתיד ואינו שייך בהם בחי' קדמון, הב' כי אישי האדם גשמיים ושייך רואין כאלו הן קיימים באיש לכן בהם ובזמנם א"א ודאי שיעבור בל"ג. הג' אישי האדם נולדים זה מזה ואם כן ודאי מחודשים משא"כ בזמן, הד' המשך הבלתי משוער אינו דומה לזמן ממש, הה' כי כשתאמר שעבר זמן בבע"ג בהבורא היינו בחי' היה שזהו ענין הקדמון שהוא לבדו הוא ואינו מושג, וכשתאמר שגם האנשים היו קדומים אם כן עבר זמן בבע"ג בזמן ההוה כי ההיה של האנשים הוא באמת בחי' הוה כיון שכל ההיה שלהם היו רק מחודשים ומאב ואם וכל מחודש זהו רק הוה, ובהוה ועתה הוא שקר שיעבור זמן בבע"ג לכן גם בכל ההיה והחולף של האנשים א"א שיעבור זמן בבע"ג כיון דההיה שלהם מושג והוא הוה, רק ההיה של הבורא הקדמון ואינו מושג בזה אפשר שיעבור זמן בבע"ג או שהיה למעלה מהזמן. ותוכן הענין דבחינת הי' זהו רק בהקדמון לבד משא"כ באנשים ההוים ומחודשים באיש ונפסדים, הם כל החולפים היו רק בבחי' הוה ויהיה לבד, רק עכשיו נעשו בבחי' היה, ואין זה מערך היה של הקדמון כי אם זהו רק ההוה שעכשיו נעשה בחי' היה, והרי לשטתם אפילו בבחינת הוה ויהיה של הבורא הוא בבחי' ושנותיך לא יתמו, ולא שיעבור זמן בבע"ג בפועל (ובאמת זה אינו מקובל דאם כן זהו נגד מאמר ומי איכא זקנה קמי' קוב"ה. ולכן מזה ראי' שהוא ית' אינו בגדר זמן כלל והבן), ואיך נאמר בהוה ויהיה של הנבראים עבר זמן בפועל בבע"ג זה ודאי מושג בחוש שהוא שקר, כאשר כבר ביארנו שכל ההיה שלהם היו רק מחודשים שהם בחי' הוה, ובהוה הוא שקר שיעבור זמן בבע"ג אף בחי' הוה שלו יתברך, לכן גם בההיה של האנשים אי אפשר שעבר זמן בע"ג כיון דההיה שלהם מושג והוא הוה, ועכ"פ לא עדיף היה של האנשים מההוה של הבורא איזו הוה שתקדים למפרע, שלשטתם אי אפשר שיעבור מאז זמן בבע"ג כנ"ל, ורק בההיה של הבורא הקדמון ואינו מושג בזה לבד עבר זמן בלתי בע"ג.
והיינו כי מש"ל ס"ג כמו מנח עד"מ עד נס"ו אי אפשר שיעבור זמן בבע"ג כן למפרע, זהו שייך באנשים ובע"ח שהם היו כולם בחי' עתה, כיון כל אחד מהם רק ערך שבעים שנה או מאה שנה, ומחודש
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.