ט, א

המחוברים קצת אל קצת בתקונם והשלמתם כו' עכ"ל, וכ"כ רפ"ו כי אנחנו רואים אותו בהרגשתינו ושכלנו כבית הבנוי אשר זומן בו כל הצריך לו, השמים ממעל כתקרה, והארץ מתחת כמצע, והכוכבים מסודרים כנרות, וכל הגופות צבורות בו כו' עכ"ל, אבל מ"ש אין פנוי ביניהם ולא רקות כלל, זהו לכאורה נגד משארז"ל פ"ב דחגיגה דף י"ג ע"א ועוביה של רקיע מהלך חמש מאות שנה וכן בין כל רקיע ורקיע, משמע דס"ל שיש אויר פנוי בין כל רקיע מהלך ת"ק שנה, וכן ארז"ל פ"ד דמנחות דל"ט ע"א לענין י"ג חוליות של ציצית שהם כנגד שבעה רקיעים וששה אוירין שביניהם, וא"כ דעת רז"ל בזה כדברי החכמים הקדמונים שהביא הרמב"ם במ"נ פע"ג בד"ה ההקדמה השנית קדמוני המדברים שהיו עיקר חכמת המדברים מאמינים ג"כ שהרקות נמצא והוא רוחק אחד או רחקים אין דבר בו כלל אלא רקים מכל גוף נעדר מהם כל עצם כו' עכ"ל, גם העקרים מ"ב פרק י"ב כתב שהמקום הוא הפנוי והרקות ולא כדברי אריסטו. והנה נראה שאף לדברי הרמב"ם דס"ל שאין רקות בעולם, עכ"ז אין הגלגלים תחובים זה בזה כאיברי האדם שהיד עם הגוף עצם אחד, משא"כ השמש וגלגלו עם גלגל נוגה עד"מ אינם על דרך זה, אלא שהם שני גופים, ולא גוף אחד, רק ששוכנים זה אצל זה, וכמו הארץ והמים, שאינן גוף אחד, אלא שני גופים השוכנים זה אצל זה ממש, ומוכרח כן ממ"ש הרמב"ם פ"ג מה' יסוה"ת הלכה ב' וז"ל גלגלים סובבים ממערב למזרח ומהם סובבים ממזרח למערב עכ"ל, וא"א לגוף אחד שיתנועע שני תנועות ומהלכים הפכיים אעכצ"ל שהם גופים מובדלים וכמ"ש בספר נחמד ונעים^* שער א' סי' י"ג שהמשילו ודימו אותם החכמים לאדם ההולך בתוך הספינה ממערב למזרח ועכ"ז הספינה בעצמה הולכת ממזרח למערב וע"ש סי' ט"ז, א"כ לפי משל זה מוכרח שאינן גוף אחד ממש אלא כמו האדם עם הספינה שהם שני גופים והאדם הולך בהספינה מכח עצמו ולא מכח הספינה, ועיין עוד בהרמב"ם שם הלכה ה' וממהלך הכוכבים כו' ובהפירוש שם כשהתבוננו בירח מצאו לו תנועות משונות והגלגל האחד לא יהיה לו תנועות משונות כו' ע"ש, ובספר נחמד ונעים שער א' סי' ט' שראו בהשבעה בכל אחד מהן מהלך ידוע ומוחלט בפני עצמו מהלך שאינו דומה למהלך חבירו כמשי"ת גם בזמני סיבובם נמצא הבדל והפרש גדול יש מהן שגומר סיבובו בכמו כ"ז יום, ומהם בשנה ומהם בשנתים כו' ואי אפשר לגוף אחד שיתנועע שבעה תנועות ויותר בפעם אחד ועוד שראו כו' פעם יתקרבו ופעם יתרחקו מכדור הארץ כו' ומזה הכריחו שכל אחד משבעה כוכבי לכת נתנן ברקיע מיוחד עכת"ד, וע"ש סי' כ"ה. ומכ"ז מובן שהם גופים מחולקים זה מזה, גם בכוכבי שבת אשר בגלגל השמיני הרי אנו רואים כשהכוכבים יוצאים ומאירים בלילה הרי נראה בין כל כוכב לכוכב מרחק רב, ונפקותא מזה אשר מזה יוכרח שהקושר כל הגלגלים יחד להיות כאיש אחד, שישמור כל אחד סבובו ויהיה שוקד על מקומו המיוחד לו, שיהיה נשמר הסדר תמיד בעולם, על כרחך אינו הנפש שבתוך הגלגל העליון, כמו שנפש האדם מנהגת כל האיברים של הגוף, דאילו היו כולם גוף אחד ממש כגוף אדם אחד ממש היה אפשר להעלות על הדעת כן לכאורה, אלא יצטרך לראיות שאינו כן מצד שנפש הגלגל היא בעל גבול ותכלית, וא"א שיהי' ממנה לבד הסדר הזה, כמ"ש רס"ג מ"א פ"א, ועוד ראיות שנתבארו לעיל. אבל כיון שאינן גוף אחד ממש כ"א גופים רבים אלא שמ"מ בקיבוץ כללותם הם כאיש אחד, אע"פ שהם גופים מובדלים מ"מ האחד במדרגת ראש ואחד במדרגת עין כו', א"כ אי אפשר שהמנהיג כולם יחד הוא נפש הגלגל העליון, שהרי אינה מחוברת ממש לגלגלים שלמטה כחיבור גוף אחד, וזהו רק כמו עד"מ זכר ונקבה בראם כו'