קנה, א

[zman_begin]ורוש [zman_end]

ראה לעיל ערך אחשורוש.

[zman_begin]זבוב [zman_end]

וענין הזבובים הם שרים של הכוכבים שהיו עובדים להם כמ"ש בבעל זבוב אלקי עקרון וכמ"ש במ"ב סי' א' ב', ובישעי' סי' ז' י"ח ישרוק ה' לזבוב, ובקהלת סי'^* זבובי מות יבאיש.

אוה"ת ואתחנן ע' שי

[zman_begin]זדו [zman_end]

כי בדבר אשר זדו, בקדירה שבשלו בה נתבשלו. (מד"ר ר"פ שמות) וכ"ה בגמרא פ"ק דסוטה די"א ע"א ושם מסיים מאי משמע דהאי זדו לישנא דקדירה הוא דכתיב ויזד יעקב נזיד. ובשרשים הם שני שרשים, זדו לשון מזיד והוא בשורש זוד, ורש"י שם כתב והוא שמתאווה להדבר והרד"ק במכלול ערך זוד כתב כי הזידו עליהם ורבותינו ז"ל נשתמשו הרבה בזה הלשון וקראו מזיד למי שעושה הדבר ברצון, וענין נזיד כתבו בשרש נזד, מה שפירושו תבשיל היינו ויזד יעקב נזיד, ובמ"ב סי' ד' ל"ח ובשל נזיד לבני הנביאים, ות"י ובשל תבשילא, וכן שם עוד פסוק ל"ט מ"ם והגמרא והמד"ר חברו מזיד לבישול. והענין דאיתא במא"א אות קוף סעיף ל"ב קדרה נק' המל' כי זווג נק' הבישול תוך זאת הקדרה עכ"ל.

אוה"ת יתרו ע' תשלד. אוה"ת כי תשא

[zman_begin]זימון [zman_end]

יבא לעתים מזומנים עזרא י' י"ד. נחמי' י' ל"ה. נמצא מועדים מלשון זמינין, ובעמוס ג, ג הילכו שנים יחדו בלתי אם נועדו אם אזדמנו, ומצינו לשון זימון גבי קדש בפ' יתרו וקדשתם היום ומחר ותזמינון יומא דין ומחר, וכן בשמואל-א ט"ז ה' ויקדש את ישי וזמין ית ישי, וכן פי' בזהר פי' אמור דף צ"ד בענין המועדים ל' זימון כמש"ש תלתא אינון זמינין מקדש כו'.

אוה"ת פנחס ע' א'קצא

[zman_begin]זכור — תזכרו [zman_end]

זהו למען תזכרו. ויש להעיר מפסוק וזכור את בוראך קהלת י"ב א' ובקהלת רבה קי"ד ג' בורך בארך בוראך וכ"ה בפ' מצורע פ' י"ח, פסוק רק השמר לך כו' פן תשכח כו' יום אשר עמדת ואתחנן ד' ט', למען תזכור את יום צאתך מאמ"צ פ' ראה י"ו ג', זכרו תורת משה עבדי מלאכי ג' כ"ב ז' רבתי, י"ל ע"י זכירה ראשונה נמשך אזכיר את שמי וכן לזכרון לפני ה' תמיד ואזי תזכרו.

אוה"ת שלח ע' תרח

[zman_begin]זמיר [zman_end]

זמיר יש בו ג' פירושים, הא' לשון זמרה כמו ולזמר לשמך עליון תלים צ"ב ב', זמרו ה' כי גאות עשה ישעי' י"ב ה', למען יזמרך כבוד תלים ל' י"ג ונזמרה גבורותיך תלים כ"א