צח, ב

יתירה אח"כ ובנין עולם התיקון והתגלות עקודים שלמעלה מהשבירה והתקון.

בתלים ק"ד י"א ישברו פראים צמאם ת"י יתברון היינו שמבטלים ושוברים הצמאון ע"י שתיית המים, לפ"ז י"ל מה שנק' קנין התבואה שבר והוא השרש השני דלקמן לפי ששובר את הרעבון וא"כ שייך קצת לשרש זה וכן פי' במכלול.

במשלי כ"ה ט"ו ולשון רכה תשבר גרם ג"כ לשון שבירה תברא גרמא וכדפרש"י ולשון רכה בתפלה ובתחנונים תשבר גרם עצם קושי הגזרה.

לב נשבר ונדכה תלים נ"א י"ט, עד"ז י"ל ג"כ בענין שברו על ה' אלקיו אף שהוא בשין שמאלית ולשון תקוה יש לדרוש בו ג"כ לשון שבירה שהוא לב נשבר.

האני אשביר ולא אוליד בישעי' סי' ס"ו ט', בראך שטול בלע"ז מקום מושב היולדת, ונק' כן על שם שבר האשה היולדת וחבליה, וכן כי באו בנים עד משבר בישעי' סי' ל"ז ג', ות"י כאתתא דיתבא על מתברא, ויש לדרוש בו לשון שברו על ה' כי אז תקוותה על ה' לבוא ללידה תיומ"י ועמ"ש בשרש אבנים לשון אב ובן שע"י הלידה נמשך הבן מאביו ואמו, וזהו שע"י השבר לשון תברא בא התקוה ולידה.

מגביה פתחו מבקש שבר משלי י"ז י"ט אמרו במדרש ש"ט דכי ס"ד דקאי על הפתח גשמי אלא פתחו היינו הדבור, וכנ"ל ולשון רכה דוקא תשבר גרם.

ב בתורה פ' מקץ סי' מ"א נ"ו וישבר למצרים, ופרש"י שבר לשון מכר ולשון קנין הוא, כאן משמש לשון מכר, שברו לנו מעט אוכל שם סי' מ"ג ב', לשון קנין, ואל תאמר אינו כי אם בתבואה שאף ביין וחלב מצינו ולכו שברו בלא כסף בישעי' סי' נ"ה יו"ד עכ"ל, ועכ"ז אפ"ל דלא שייך זה רק גבי קנין אוכל או משקה לפי ששובר את הרעב או את הצמאון, והנה הראב"ע גבי ויוסף הוא המשביר מקץ מ"ב ו' פי' ג"כ כפרש"י דיוצא לשני פעלים ר"ל לשון מכר ולשון קנין.

במשלי י"א כ"ו וברכה לראש משביר פי' הראב"ע מוכר שבר וכן ת"י דמזבין, ובגמרא סנהדרין צ"ב א' ואין משביר אלא יוסף, כי יוסף צדיק יסוד עולם המשפיע לבחי' מל' והוא ג"כ לשון שובר הצמאון אשר כנ"י נק' ארץ לא שבעה מים, ונק' את הצמאה ליוצרה, וע"י שממשיך בה מבחי' מ"ד שובר הצמאון, גם בחי' הרעב כדכתיב נפש שבעה כו' ונפש רעבה במשלי סי' כ"ז ז', וע"ש בפרש"י דרעבה לשבח קאמר, ועמ"ש בד"ה בשברי לכם בענין ואכלתם ולא תשבעו, וזהו ויענך וירעיבך ויאכילך את המן, ויוסף ממשיך בחי' לחם ויין ושמן כו', גם שייך בו ל' קנין ומכר כי כן האתעדל"ת ואתעדל"ע שעל ידה נק' קנין כמ"ש במ"א בענין ארץ כנען ל' סוחר, ועיין ברבות מקץ פצ"א קב"א משביר זה יוסף, רועה ישראל האזינה נוהג כצאן יוסף כו', ועיין זח"ג פ' בלק קצ"א וברכה לראש משביר מאן דמברך כו' אתבר סט"א נ' דמפרש משביר בשני פירושים, הא' שמשפיע לכוס של ברכה כנ"י מל' דאצי', הב' שעי"ז נשבר הסט"א והיינו ע"ד מש"ש דקפ"ו סע"ב ע"פ אברכה את, וא"כ יש במשביר ב' פירושים לשון שבר דהוא מכירה ולשון שבירה לסט"א וממילא יובן שיש בו ג"כ לשון תקוה כי ע"י יחוד דו"נ משפיע ומקבל נמשך ומתגלה בחי' עליונה יותר משניהם והוא ענין ויברך אותם וברכה לראש משביר בחי' בעטרה שעטרה לו אמו כו', עוי"ל משביר לשון שבירה ג"כ בההשפעה שצריך לחלק ההשפעה לחלקים שיוכל המקבל לקבל.

[zman_begin]שבר בשין שמאלית. [zman_end]

שברתי לישועתך ה' תלים קי"ט קס"ו פרש"י הוחלתי, ושאר מפרשים פירשו לשון תקוה ולשון צפיתי לישועה, והכל אחד כי הוחלתי ג"כ לשון תקוה כמ"ש יחל ישראל אל ה' תלים ק"ל ז', המייחלים לחסדו, כאשר יחלנו לך תלים ל"ג כ"ב, אלא