סא, ב
גימט' יש שהוא מחצה מתר"ך ומבחי' זו נמשכי' ש"י עולמות לכל צדיק, הנה בין המאציל לאצילות יש ג"כ פרסא בחי' קרומא דאוירא וכו' יהי רקיע וכו' וזהו ג"כ ענין מי ברא אלה, ופרסא זו בחזה דא"א וכו'. גם י"ל מי מה שהוא למעלה מהצמצום ומק"פ ברא אלה בחי' הקו וחוט וכו', כי הקו וחוט הוא בחי' וא"ו שהוא המשכה מלמעלה למטה. והנה ו' פעמים ו' זהו אלה, ואפ"ל כאן ברא ל' גילוי ולא בריאה מאין ליש כמ"ש במא"א ב' ל"ז בריאה לשון נקיבה וקריעה (ע' גבי שמא הבריא פא"ט מ"ג ב') כי בקעה וקרעה מ' דאצילות המסך שבין עולם לעולם וירדה שם, וכן פי' רבינו ז"ל בענין אשר ברא ששון ושמחה כו', ועד"ז בקיעת החשך והצמצום שיהי' נמשך הקו הנק' יבקע צורים נק' ג"כ ברא אלה כו' כי* הקו וחוט הוא בחי' וא"ו שהוא המשכה מלמעלה למטה.
והנה ו' פעמים ו' זהו אלה, ואפ"ל כאן ברא ל' גילוי ולא [ ] בריאה מאין ליש כמ"ש במא"א [ ] וענין אלה ופ"ו, בחי' מדות דא"א טורי חשוכא, וכענין ו' והנורא אל עליון כו'. גם י"ל מי תשב"כ כי מי שער החמישים מנש"ב שבו ניתנה תורה בשבועות ברא אלה היינו תשבע"פ בחי' גלוי הרצון שבתשב"כ גם ששה סדרי משנה וכל א' כלול מכולם גימטריא אלה. המוציא במספר תרי"ג מצות בחי' מספר, ואתא מרבבות וכו' לכולם בשם יקרא כל התורה שמותיו של הקב"ה. וע' ד"ה ואהי' אצלו אמון שנענש דוד על אומרו זמירות כי כל מצוה ענין בפ"ע וא"כ לכ"א שם בפ"ע, והם המשכות שמו הגדול, גם מ"ע ו"ה ל"ת י"ה. ולע"ל כתיב והי' מספר כו' אשר לא יספר כו' והיינו ע"י תשובה הנק' מי. וע"ז נאמר והי' הוי' לי לאלקים שבחי' אלקי' מי אלה יהי' מבחי' הוי' שבשם הוי' ג"כ י"ה עלמין סתימין ו"ה עלמא דאתגלייא, וגם לעתיד ש' הוי' בחי' יהיה ו"ה כמו י"ה א"כ גם בחי' אלה יהי' כמו מי, מי אלה כעב תעופינה, מי גילה רז זה. והמכוון מכ"ז י"ל שע"י שאו וכו' מי ברא אלה שזהו ע"ד וידעת וכו' כי הוי' הוא האלקים יומשך לע"ל גלוי מי ברא אלה בבחי' ראייה ממש עין בעין יראו ונגלה כבוד ה' כמ"ש בד"ה שובה ישראל דרוש הראשון פ"א. ולכן אלה תולדות השמים וכו' נבראו רק בשביל ואלה שמות בנ"י שהם ימשיכו דירה בתחתונים שיהי' גלוי מי ברא אלה, והיינו ע"י אלה המצות כו'.
ועמ"ש בהגהות לד"ה אלה מסעי דתקס"ג שלא נדפס בלק"ת, שם העירותי לענין אלה מסעי, מפסוק גפן ממצרים תסיע. ומ"ש ע"ז במד"ר כי תשא ר"פ מ"ד עקרן ממצרים ושתלן במדבר. והנה גפן יין המשמח אלקים, וע"י שמחה זו נמשך הגלוי משם אלקים בחי' מי ברא אלה, מי אלה זהו ש' אלקים בזהר בתחלתו וזהו ענין יציאת מצרים כי מצרים מצר ים שאין מתגלה בחי' מי ברא אלה ואזי שם אלקים מעלים, וע"י הגפן שמשמח אלקים התגלות מי ברא אלה, זהו היציאה ממיצר ים. וזהו ענין אלה דנש"י הנק' ואלה שמות בנ"י הבאים מצרימה וכשיצאו ממצרים זהו שמקיימים אלה תולדות השמים והארץ ע"ד שמקיימין את העולם שנברא בעשרה מאמרות כו'. ואח"כ ע"י ששתל גפן זה במדבר נתגלה יינה של תורה חמר חווריין עתיק. וזכרו כיין לבנון ואזי משמח גם ש' אלקים דאצילות בחי' מי אלה דנש"י, ע"י שקבלו התורה, ונתגלה מי אלה, מי המקיף של הנשמה באלה גלוי הנשמה כו' וזהו ענין מ"ב מסעות דמדבר ש' מ"ב. ושמחה זו הוא ענין שמחה של מצוה כו' בבחי' מרוב כל.
הערות
- *. כי. . במא"א [ ] : קטע זה ניתוסף בגוכתי"ק בבוך 234 ושם נכתב בצד העמוד ונסמן ששייך לכאן. וצידי העמוד נשרף.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.