לד, ב

אפשר בשום אופן שיצטרכפו להיות בלי גבול. וזה שתאמר שיהיו בלי גבול הוא שקר כמו שתאמר שבשנה אחת מניסן עד ניסן יש ששים רבוא ימים וכנ"ל. ואם כן אם ח"ו תקבל השקר של אנשי הקדמות שהיו דורות לפנינו בלי גבול א"כ תוכרח לומר שהי' בין ראובן זקניך עד עכשיו עברו אנשים ובע"ח בלי גבול וכך עברו אלף מילייאן פעמים בלי גבול זה אחר זה מראובן לראובן עד"מ כו' ע"ש. וה"ז כמו שתכפול השקר הנ"ל ממציאות ס"ר ימים מניסן עד ניסן, אלף מילייאן פעמים, לומר שהיו כל כך שנים שהן כשנים שלפנינו ובכל שנה לא שס"ה ימים כ"א ס"ר ימים, מה שכל עין תשורנו שזהו שקר וא"א לקבלו אפילו על שנה א' כ"ש לכפול השקר כל כך פעמים ח"ו וא"כ כדי להמלט מהשקרים הנ"ל אי אפשר אא"כ נודה על האמת שלא עברו דורות בלי גבול רק במספר, וא"כ העולם מחודש. וכמו כן^* יש לבאר מופת זה על הזמן מחודש והוא עפמש"ל אות ג' איך שמראובן דעכשיו עד סוף כל הדורות אי אפשר בשום אופן שיעברו ויצאו אל הפועל רגעים (כל רגע תתרף בשעה) רק במספר וגבול, ושתאמר שיעברו ויצאו אל הפועל בלי גבול מעתה דעכשיו עד עתה שבסוף כל הדורות כו' זהו ממש נראה בחוש שהוא נמנע כמו שנמנע שיהי' מניסן עד ניסן הסמוך לו ס"ר ימים או אילו ימים בלי גבול, כנ"ל וכיון שזה נראה בחוש שאי אפשר, הרי כמו כן אזמן החולף ועבר הרי אם תאמר שהיו דורות בלי גבול א"כ עברו רגעים במשך הנ"ל שני מאות ול"ז פעמים מילייאן בלי גבול זה אחר סור זה. וגם נוכל להעלות החשבון יותר שכשנאמר שהיה הזמן החולף בלי גבול הרי תוכרח לומר שהיה יובלות בלי גבול, וכן כל חשבון גדול שתתפוס כמו מחזור החמה וכה"ג וא"כ בע"כ עברו רגעים חשבון גדול יותר בלי גבול, וכן אם תחלק הרגע עצמו לכמה חלקים והנה בזמן העתיד א"א שיעברו אפילו חלקי הרגע רק במספר וגבול, ואיך בזמן החולף עברו חלקי הרגע מילייאן פעמים מילייאן, בלי גבול עד"מ או יותר פעמים בלי גבול. ואי אפשר להמלט מן השקרים האלו הנראים בחוש שהם נמנע גמור, אא"כ נודה ונקבל שהזמן נברא ומחודש. ואם תאמר הרי הקב"ה הוא ושנותיו לא יתמו גם קודם שנברא העולם הרי זהו מבוקשינו להכריח ששנותיו של הקב"ה (עד"מ מה שאנו קוראים לשון שנותיו לשכך את האוזן במה שהיא יכולה לשמוע) אינן בגדר זמן כלל כ"א למעלה מבחי' הזמן ועבר והוה ועתיד שוין, ועם היות שבאמת הוא דבר הקשה על השכל להבינו אעפ"כ מוכרח השכל לקבלו בטוב ויפה כיון שאם לא כן תוכרח לומר על שלשה מטבעות המונחים לפניך שהן שלשה עשר מאות עד"מ או על שלשה ימים שהן שלשה עשר מאות ימים ממש, מה שזה ודאי שקר, כמו השקר שהחלק הוא גדול כמו הכל. ועיין בתשובת הרשב"א סי' תי"ח בענין דעת הפילוספים האומרים שיש לנמנע טבע קיים כאמרנו בראובן שהוא רוכב ובלתי רוכב יחד בנקודה אחת נרמזת מהזמן או כותב ולא כותב יחד כו' או כאמרנו בהמצאת זמן עבר ועתיד יחד כו' ואיך ימצא יום שיקרא אתמול ומחר

[zman_begin]נוסח א[zman_end]

יחד כו'^* ע"ש. והרשב"א לא ס"ל כן שלגבי הקב"ה אין שום נמנע. אכן ענין השקר הנ"ל שיהיה שנה כמו שהיא עכשיו ממש ושנאמר שיש בה ששים רבוא ימים זהו הכל מודים שהוא שוא ושקר, וענין שיש לנמנע טבע קיים אינו ערוך כלל לענין זה, דהא הוא שוא