קנד, א

ואפ"ל כי הדעת הוא ענין חבור כנ"ל ולכן לאוהביו ה"ז בחיבור טוב כמו ונועדתי לך שמה, משא"כ הקליפות אין יכולים לסבול החיבור וכהמס דונג מפני אש.

אוה"ת משפטים א'קה

[zman_begin]דרך [zman_end]

ראה אוה"ת נ"ך כרך א ע' תקנד.

[zman_begin]הבכא [zman_end]

עוברי בעמק הבכא וגו'. רש"י בישעי' סי' ט' י"ז ע"פ ויתאבכו בגאות עשן פי' שהוא מלשון נבוכים הם בארץ. בפ' בשלח. ומלשון נבכי ים. איוב ל"ח. דת"י מערבלין והוא תרגום של נבוכים. ועד"ז פרש"י בישעי' שם מבכי נהרות באיוב סי' כ"ח. ובאיוב סי' כ"ח פי' מבכי לשון בכי. ועד"ז פי' אבן יחייא שהם עוברים בעמק הבכא שהוא נגזר מן נבכי ים ר"ל עמקי ים כו' והוא משל לסכלותם שהם עובדי' ללא אלקים וישראל אע"פ שהם עוברים דרך הם עכ"ז ישימו מסלות החכ' בלבם ויהי' מעיין המתגבר ובתורת חסד פי' עוברי בעמק הבכא רמז על אנשי הגלות. ובגמ' פי' הבכא לשון בכיה. פ"ב דעירובין די"ט ע"א עוברי אלו בנ"א שעוברין על רצונו של מקום עמק שמעמיקין להם גיהנם. הבכא שבוכין ומורידין דמעות כמעיין של שתין כו'. ועד"ז תרגם יונתן ופי' הרי"ף בע"י דמלשון ישיתוהו דריש כמעיין של שתין. והנראה כי שתין הולכים עד התהום ששם מנסכים יין ומים כדי לפייס מים תחתוני' הבוכים ולכן גם הבוכים בגיהנם אזי דמעות שלהם הם כמעיין של שתין כו' וכמ"ש לקמן בד"ה בעמה"מ.

יהל אור ע' ש. ראה גם אוה"ת פ' נצבים ע' א'רמד

[zman_begin]הבראה [zman_end]

היתה לי דמעתי לחם. לחם ת"י למברי. והוא מענין סעודת הבראה. ובמשנה פ"ג דמ"ק דף כ"ד סע"ב ואין מברין אלא קרוביו של מת. ופי' הרמב"ם במשניות ומברין הוא שעושין סעודה לאבלים. ובערוך ערך בר האחרון פי' כמו ויבא כל העם להברות את דוד לחם. ש"ב סי' ג' ל"ה ושם פירש"י להברות לשון סעודה. וכן לא ברה אתם לחם שם סי' י"ב י"ז. וגבי אמנון שם סי' י"ג ה' תמר אחותי ותברני לחם ת"י ותכלינני לחמא. ובתלים סי' ס"ט כ"ב ויתנו בברותי ראש ת"י בסעודתי. והמ"צ פי' דלשון זה הוא ענינו אכילה מועטת וכ"כ בקורק' ערך ברה שפירושו סעודה מועט'. והוא מדברי הרד"ק במכלול ערך ברה ובש"ב סי' ג' ל"ה. אכן מרש"י ות"י לא משמע כן.

יהל אור ע' קסג

[zman_begin]הגי — הוגה [zman_end]

פי' הגי מלשון הגיון לבי שהוא דבור שבמחשבה כו', והוא ג"כ מלשון כאשר הוגה מן המסילה דהיינו שנמשך מן המחשבה לדבור עד"מ שמחשב איך לדבר והוא ההשפעה הנמשכת מהיכל קדה"ק עכ"ל וע"ש.

וענין הוגה הוא לשון הסרה כמ"ש בקורק' ערך הגה פן הב' הגה לשון הסרה הגו סיגים מכסף משלי סי' כ"ה ד', ופי' המ"צ הגו ענין הסרה כמו כאשר הוגה מן המסלה