לד, א

כמש"ל אות ב' בשם ספר נוה שלום וע"ש דכיון שאתה אוחז שתי הקצוות ראש וסוף היינו מן העתה דעכשיו, עד סוף כל הדורות שאז הוא ג"כ בחינת עתה. א"כ אי אפשר שבינתיים יהי' שיעור בלי גבול כו' יעו"ש באריכות. וזהו נמנע יותר ממה שנאמר שיש בשנה אחת ששים רבוא ימים דהתם השקר הוא משס"ה לששים רבוא. וכאן השקר הוא מן בעל גבול על בלתי בעל גבול שהוא דבר שאין ערוך ביניהם כלל. ושקר זה שוה כמעט לאילו תאמר שיש בשנה אחת ימים בלי גבול. ועכ"פ ודאי לא פחות הוא מהשקר הנ"ל כאילו תאמר שיש בשנה אחת ששים רבוא ימים. וא"כ כך ממש הוכרחנו להאמין חידוש העולם עם היותו דבר הקשה. שהרי אם תמאן מלקבל זה ותחזיק בשקר של אנשי הקדמות, א"כ תוכרח לומר שעברו דורות זה אחר זה בלי גבול, שאם יש גבול למספר הדורות לפניך א"כ העולם מחודש. וא"א לקיים שקר הנ"ל כ"א שתאמר שאין גבול כלל למספר הדורות לפניך. והנה כל דור הוא עכ"פ ערך עשרים שנה לפחות או שלשים שנה, א"כ במשך זה שקדם לפנינו עד עתה את"ל שהשקר שעברו דורות בלי גבול א"כ בהכרח שעברו שנים יותר מבלי גבול היינו עשרים פעמים בלי גבול לפחות. וא"כ עברו ימים שבעה אלפים פעמים בלי גבול, והיינו שעבר תחלה פעם א' ימים בלי גבול ואח"כ עוד פעם שני ימים בלי גבול כו' עד שעברו ימים שבעה אלפים פעמים בלי גבול זה אחר סור זה. מאחר שבמשך דור אחד עוברים ימים שבעה אלפים זה אחר זה כי בעשרים שנה יש שבעה אלפים ימים ויותר. וא"כ במשך הזמן שעברו דורות זה אחר זה בלי גבול בהכרח שעברו ג"כ ימים זה אחר זה שבעה אלפים פעמים בלי גבול. וא"כ תפוש דור אחד מזקניך שבאמצע דורות הנ"ל ותאמר שממנו עד עתה עברו ימים פעם א' בלי גבול עכ"פ. והרי זה ממש כמו שתאמר שמעתה דהיינו מעכשיו עד העתיד יעברו ימים פ"א בלי גבול עכ"פ. דאין לחלק בין עתה דעכשיו לעתה העבר כגון אחר שעברו ימים ששה אלפים פעמים בלי גבול עד"מ, תפוס הזמן ההוא במקום עתה דעכשיו, שכבר יש לו עבר ששה אלפים פעמים בלי גבול ימים. וא"כ הוא עתה. וכשתאמר שממנו עד עתה דעכשיו עברו ימים בלי גבול ה"ז שקר ונמנע כמו מעתה דעכשיו עד העתיד שיעבור בלי גבול ימים, ואדרבה הוא נמנע עצום יותר שלא די לך בפעם א' בלי גבול, כ"א אלף פעמים בלי גבול זה אחר זה. וכבר נתבאר שזה שתאמר כן הוא ממש כמו שתאמר שבשנה אחת מניסן עד ניסן יש ימים בלי גבול או עכ"פ ששים רבוא ימים, וא"כ יצא לנו הענין הנ"ל שאי אפשר להמלט מלהאמין באחד משני דברים אלו היינו להאמין האמת שהעולם מחודש והדורות היו בגבול מאדם הראשון יציר כפיו של הקב"ה עד מתן תורה ך"ו דורות כו', שאם לא כן תוכרח להאמין דבר הנראה בחוש שהוא שקר, היינו כי זה שנאמר שהיו דורות בלי גבול זהו שקר הנראה בחוש שאינו כן, כמו שנראה כשיש לפניך שס"ה מטבעות שמן השקר הוא שנאמר שהן ששים רבוא מטבעות או בלי גבול כו', דכך ממש הוא מןה שקר שמבחי' הזמן שהיה בבחי' עתה עד עתה יעברו ימים בלי גבול, דכך לי מן עתה עד עתה כמו מניסן עד ניסן, וכ"ש שתצטרך לומר שעברו כן שבעת אלפים פעמים זה אחר זה. וכיון ששקר זה אי אפשר לקבל בשום אופן, אז מן ההכרח להודות בחידוש העולם דהא אין להמלט מן השקר הנ"ל אא"כ תאמר שלא עברו דורות בלתי גבול כי אם בגבול ומספר, ואם כן העולם מחודש, וכל שכן שיהיה השקר הנ"ל נראה יותר בחוש איך שהוא שקר עפמש"ל אות ב' בענין מספר האנשים דהנה מראובן דעכשיו עד סוף כל הדורות אי אפשר שיהי' מספר האנשים פרטיים מדברים וגם בעלי חיים מה שיצאו אל הפועל רק מספר וגבול ואי