כג, א

בלי סיבה אחרת, שהרי הם גשמיים ויש מהם גופים מתים כמו הארץ, ויש בעשייתם חכמה נפלאה, ויכולת עצומה, א"כ זה שנאמר שמציאותם מעצמותם מעולם הוא כמו זר נחשב כמו זרות דעת המקרה האומר שנתחדשו כן בלי סיבה, דאיך יהיה כמו כן מעולם בלי סיבה אחרת רק מעצמותו והוא בעצם גוף מת, ואיך יומשך המציאות והחכמה והיכולת הנפלאה, מעצמות גוף מת, שאין בו שום חכמה ויכולת עתה, ואין שייך לומר ענין הקדמות מעצמותו רק על הבורא ית' שהוא חי וחכם ויכול בלי גבול, למעלה ממהות החיים והיכולת שבנבראים, לכן שייך לומר שהיה כן מעולם, אבל אי אפשר לומר בחינה זו על מי שהוא למטה מבחינת החיים שבנבראים היינו גופים מתים, ולמטה מבחינת החכמה והיכולת שבאדם, רק שניכר בעשייתן חכמה ויכולת, ואיך יהיה כן מעולם בלי שהיה בעולם שום חכמה ויכולת, אתמהה. וזהו שהח"ה מביא ראיה מן החכמה והיכולת העצומה שיש במעשה הגלגלים והארץ והם אפשר גופים מתים כדברי בעל העקידה בפ' בראשית שער השני, וא"כ ממי נמשך היכולת והחכמה והכוונה העצומה הזאת על כרחך לא מעצמותם, אלא ודאי מזולתם הוא הבורא יתברך. וכ"ז לבד שאר ראיות ומופתים שהביאו החוקרים שאי אפשר שיהיו קדמונים מעצמם, כמו דכיון שגופם בעל גבול ותכלית אי אפשר שיהיה בהם כח בלתי גבול הוא כח הקיום מעולם ועד נצח, שא"א להיות כח בלתי בע"ג במי שהוא בעל גבול, וביותר אם הוא גוף מת, בלי חיות ושכל, וכיון שעל כרחך מציאותם וכחם נמשך להם מזולתם, א"כ מאחר שיש בעשייתם חכמה ויכולת וכוונה עצומה על כרחך שנתהוו מכוונת מכוין לא על צד החיוב ובלי כוונה, ונלע"ד שעד"ז יש לפרש מ"ש וברוך אברם לאל עליון קונה שמים וארץ ופרש"י כמו עושה שמים וארץ כו' והרמב"ן כ' והנכון כו', וע' בחיי וברבות פמ"ג ממי קנאן כו', וע"ש במ"כ מתוקנים הטיב ודלא כגירסת רבינו בחיי ופירושו, ועד"ז פי' המדרש שמואל ספ"ו דאבות פי' חמשה קנינים קנה הקב"ה כוונת הקנינים האלה גודל חשיבותם ומעלתם בעיני ה' עכ"ל, ואפשר לפרש ע"פ מ"ש הרלב"ג כאן איך בהשמים יש תכלית וכוונה בכל פרט ועי"ז נראה וניכר הטיב שהם מפעולת פועל ולכן נקרא קונה כמו עד"מ הקונה דבר הרי הוא בשביל כוונה ותכלית שיש לו מזה הקנין שלכן מפזר ע"ז כסף וזהב, כמו כן בשמים וארץ נראה וניכר היטב שנעשו בכוונת מכוין בשביל להשלים אלו הנמצאות ותכלית כולם הוא האדם, ועיין בהקדמת הרמב"ם לפי' המשניות גבי כי זה כל האדם, ומש"ש כל הנמצאות שתחת גלגל הירח כו' באמת גם השמים נבראו בשביל האדם כו' ולזה נקרא קונה שמים וארץ אף שבאמת הן בריאה יש מאין, עוד י"ל בענין קונה כי לא די במה שנבראו יש מאין בשי"ב אלא שגם עתה הוא מחיה אותם מאין ליש כמ"ש בתניא ח"ב פ"ב וזהו ענין קונה שתמיד משפיע בהם אור וכח וחיות וע' בזח"א פ' ויגש דר"ז ע"פ כונן שמים בתבונה.

[kitzur_begin] (קיצור. רס"ג מ"א פ"ד דחה סברת המקרה בטוב ובקצור כי לדבריהם מדוע לא יתהוה בנין בית או ספינה מאליה וממילא, כ"ש וק"ו עולם ומלואו, וכן הח"ה ש"א ספ"ו הסביר בטוב מאד כמו שא"א שמשפיכת דיו יהיה נעשה כתב נאה ומהודר כו', ונראה מהח"ה שדחייתו זו מספקת ג"כ על אנשי הקדמות, וקרובים דבריו לדברי המ"נ ח"ג פי"ג והרלב"ג, אלא שהם הוציאו כן ממה שנראה התכלית, והוא ז"ל הוסיף גם מעצם עשייתם שנראה בזה חכמה וכוונה ויכולת עצומה, וכמו שאי אפשר שיהיה נמשך זה ממי שאין בו חכמה ויכולת, כך אי אפשר שיהי' זה מעולם מבלי שיש בעולם שום חכמה ויכולת וכוונה ח"ו. וזהו שאו מרום עיניכם וראו מי ברא אלה.[kitzur_end]