ז, ב
העליונים ותחתונים שאין בו מד' אותיות ההוי' וא"ס מתלבש בהם, מ"ל, ולענד"נ המחבר כיון בעליונו על הגלגלים שהם מתולדת האש, כנ"ל) וצריך ממה שהקדמנו שיהיה כולו מחודש (ר"ל בעבור שנראה בכל תולדות העולם שהם מורכבים ומחוברים ע"כ מוכרח שיהיה כולו מחודש כי כבר התבאר שכל מחובר מחודש, מ"ל, ובפרט שהחבור מדברים הפכיים כנ"ל בענין ד"י ארמ"ע, וכן בחבור שבכללות העולם חבור הגלגלים עם הארץ שהרי תכליתם בשביל הארץ הוא ג"כ כמו חבור רוחני עם גשמי) כאשר התברר לנו כי כל מחובר מחודש, והדין חייב שנאמין כי העולם מחודש, וכיון שכן הוא ונמנע שיהיה הדבר עושה את עצמו, צריך שיהיה לעולם עושה שהתחילו וחדשו כו' מאין דבר (מאין ואפס המוחלט ברא יש) לא בדבר (לא בעזר שום דבר אחר כי האומן לא יוכל לעשות מלאכתו מבלי כלים לסייעו, אבל הוא יתברך אינו כן) ולא על דבר (לא בשביל דבר שלא היה לו שום מכריח שיהיה ח"ו מוכרח לברוא את העולם או להנאתו ח"ו אלא ברא את הכל להטיב לזולתו כטבע הטוב להטיב שהרי ראינו שכל מה שברא לא ברא אלא מה שהוצרך אל האדם ולא יותר, ולפי יכולתו וגבורתו שאין לו קץ ותכלית לא נחשב זה העולם למאומה רק שהוא מטיב לכל דבר כפי מה שיוכל לקבל כמו שהביא במשל הנמרץ שבסוף שער הבחינה בילד היולד בבור מאסר המלך ע"ש והדברים ברורים, מ"ל) וכמ"ש הכתוב בענין הזה ישעי' מ"ד אנכי ה' עושה כל נוטה שמים לבדי רוקע הארץ מאתי, ואמר איוב ל"ו נוטה צפון על תהו תולה ארץ על בלימה, והוא הבורא יתעלה אשר אותו דרשנו ולמצאו כווננו במחשבתינו ושכלנו, הוא הקדמון הראשון אשר אין ראשית לראשיתו ואין תכלית לקדמותו כמו שאמר הכתוב ישעיה מ"ד אני ראשון ואני אחרון, ואמר שם מ"א אני ה' ראשון ואת אחרונים אני הוא:
[kitzur_begin] קיצור. גם הד' יסודות אף שהם פשוטות יותר משאר המורכבים מהם עכ"ז מורכבים ג"כ מחומר וצורה וגם הגלגלים הם מורכבים כן, וגם מורכבים קצתם תוך קצתם וכנ"ל סעיף ד', ומוכרח מכ"ז שהעולם כולו מחודש, והמחדשו הוא הבורא יתברך:[kitzur_end]
הרמב"ם ריש* ח"ב כ' ג"כ שכל מחובר מחודש והש"ט עורר עליו כמנהגו וכ"ד הפחד יצחק.
ח הנה זה לשון אדמו"ר נ"ע בד"ה וידעת* היום, כי באמת מה שהעולם קוראים בשם אמונה להאמין מה שהקב"ה מחיה את כולם והוא ברא את כל העולמות מאין ליש, טועים הם שאין צריך לזה אמונה, שהרי זה נרגש בבחינת ראייה הגם שאינו רואה בעיני בשר הרי זה כאילו רואה וע"ז נאמר ומבשרי אחזה אלוה, אחזה דייקא, והיינו מבשרי שכמו בבשרי בשביל שרואה חיות הגוף וקיומו יודע ומרגיש כי נפשו הוא בו שהיא היא המחיה את הגוף ובלעדה אין חיות וקיום לגוף, כך אחזה אלוה מאחר שרואים את העולמות שהם כמו גוף גדול מהארץ לרקיע מהלך ת"ק שנה כו', וכן אפילו דברים רוחניים מלאכים ונשמות כו' הן כגוף לגבי החיות שבתוכם מא"ס ב"ה המהוה ומחיה ומקיימם כמ"ש שאו מרום עיניכם וראו מי ברא אלה וידיעה זו מורגשת כאילו רואה כו', וזהו לשון אחזה ולכן אין זה נקרא בשם אמונה בלה"ק אלא בשם דעת כו', אך הנה דעת והרגשה זו הוא בבחי' ממכ"ע אבל בבחי' סוכ"ע כו' זו היא בחי' אמונה כו' עכ"ל, ולזה נתכוין ג"כ בסש"ב ח"ב פ"ו במ"ש ולכן הוצרך הכתוב להזהיר וידעת היום כו' שלא תעלה על דעתך שהשמים כו' והקב"ה ממלא כל העולם כהתלבשות הנשמה בגוף כו' עכ"ל, עכ"פ מובן מזה שלידע שהקב"ה ממכ"ע הוא מורגש בדעת וא"צ לזה אמונה, וביאר איך הוא מורגש היינו כמו בבשרי
הערות
- *. הרמב"ם. . הפחד יצחק : קטע זה נמצא בבוך 1179 גוכתי"ק על נייר קטן ורשום עליו: כמדומה שאחר סי' ז' שייך מ"ש בדף י"ז סי' ח המתחיל הנה זה לשון אדמו"ר נ"ע". אבל בבוך 1095 ליתא.
- *. ח. הנה : בד"ה וידעת — בלקו"ת ואתחנן ד, א.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.