צז, א

סך , דרכך הושע ב' לשון מחיצה וכן ויסך על הארון בפ' פקודי, אין מסככין בדבר המקבל טומאה שלא יהי' בחי' סכות בענן לך מעבור תפלה.

וסכותי כפי כף כתר ומשה ביקש הראני כבודך נמצא זהו ענני כבוד, ועד"ז בצל ידי תורה כבוד, המלך נק' סוכך יחזקאל כ"ח י"ד, וזהו אחר עשי"ת המלך הקדוש הוא הסוכך עלינו בסוכות, ובזה מתורץ שעושים סוכות בתשרי וזהו בסוכות הושבתי.

[zman_begin]עט [zman_end]

עט סופר מהיר תלים מ"ה ב', ת"י עט קולמוס, ובלעז דיא פעּן, עט שקר סופרים ירמיה ח' ח', בעט ברזל שם י"ז א', בעט ברזל ועופרת איוב כ"ד א', בקולמוס דפרזלא, וכ' במכלול בשם הרב רבי יונה שידמה שתיבת עט הוא מלשון עטה, ועטה לשון עיטוף כמ"ש עוטה אור כשלמה תלים ק"ד ב', ויעט כמעיל קנאה בישעיה נ"ט י"ז דפירושו ענין עטיפה כמו כבגד יעטה תלים סי' ק"ט. וכן ביאר הענין בשרש ישע וז"ל עט פי' קולמוס, ולהיות סובב סובב ילך בהקפה על פני משטח המגלה יקרא עט לשון עטייה ועיטוף כמו ויעט כמעיל עכ"ל, ולפע"ד אם הוא מלשון עיטוף ולבוש יותר יש לומר הטעם כי הקולמוס מלביש את המגלה באותיות שהאותיות הם לבוש ע"ג המגלה, שמלביש דיו שחור ע"ג נייר לבן, ואפילו עט ברזל שחורץ בו אותיות עכ"פ מלביש המגלה באותיות. אך עוד כ' הרד"ק כי י"ל עט הוא מלשון עיט, והנה בשמואל א' סי' י"ד פסוק ל"ב ויעט העם אל השלל פרש"י ויעט לשון עיט בפ' לך לך ט"ו י"א, ובמצודות ציון שם כ' ויעט ענין פריחה, וכמו שפרש"י בשמואל כ"ה י"ד ויעט בהם אפרחינון במילין לשון עיט. וא"כ אם הקולמוס הוא מלשון עיט היינו ג"כ לפי שסובב סובב ילך בהקפה על הנייר כמי שפורח ממקום למקום, וכן פרש"י ותעט אל השלל שמואל ט"ו י"ט לשון ותעף.

במא"א אות ע' ססעי' יו"ד כ' עט ע"ה גימטריא יסוד כי הוא עט סופר מהיר, כי צריך מהירות בעת הזווג עכ"ל, המשיל היחוד לבחי' עט סופר כמו ע"י הקולמוס תתלבש החכמה בהספר, כמ"כ ע"י היסוד יומשך הטפה ממוח החכמה שבאב בבטן האם ויתהוה ממנו בעל שכל, ועד"ז נק' לשוני עט סופר מהיר שממשיך בבחי' אותיות הדבור, והוא בחי' זווג נשיקין, וכמארז"ל ראוה מדברת מאי מדברת כו', וכ"כ במא"א אות למ"ד סי"ב לשון נק' היסוד.

עוד במכלול שם בענין עט לשון עיטא, והנה לפ"ז מ"ש בירמיה רסי' י"ז חטאת יהודה כתובה בעט ברזל, היינו שהתקשרו כ"כ בדרך בחי' יסוד דקליפה, שהוא ע"י פגם הברית.

[zman_begin]עטה לשון עיטוף. [zman_end]

ועטה את ארץ מצרים כאשר יעטה הרועה את בגדו ירמי' מ"ג י"ב, פרש"י ועטה יכרוך כל שללה ויצא כאשר יכרוך הרועה כו', וכ"כ במצ"צ, ובת"י פי' כאשר יעטה כמא דמתעטף רעיא, והרד"ק כ' כמו שיתעטף הרועה בבגדו ויכרוך את עצמו בו עכ"ל, והלע"ז מן כאשר יעטה אז ער ויקּעלט, ועטו על שפם כולם, ג"כ ת"י ויתעטפון, והלע"ז וויקלען, במיכה סי' ג' ז', והוא עוטה מעיל בשמואל א' סי' כ"ח י"ד ת"י והוא עטיף מעילא, ופרש"י שהיה רגיל ללבוש מעיל, והלע"ז און ער איז אום גיוואונדען, ולע"ז שלנו גיקלייד, עוטה אור כשלמה תלים ק"ד ב' ות"י דמתעטף נהורא היאך סדינא, והלע"ז ער וויקעלט, הנה ה' מטלטלך טלטלה גבר ועוטך עטה בישעי' סי' כ"ב י"ז פי' הרד"ק כמו שאדם עוטה הבגד, וא"כ ר"ל ג"כ לשון עיטוף