צ, ב

[kitzur_begin]בעשייה, ומתיר אסורים העלייה מעשיה כו'. וענין איסור ג"ק והתר ק"נ ומ' דעשייה מתלבשת בקליפות ועז"נ ומתיר אסורים וזהו ענין תשובה). [kitzur_end]

ב וכמ"כ עד"ז עלייה השנייה די"ס דיצירה, אך שם נקרא חולת אהבה כי אין הירידה כ"כ בעולם היצירה כמו בעולם העשייה רק שמפני גודל הצמצום וההסתר אלקות נתרחק האור דא"ס שבבחי' האצי' עד שמרחוק ה' נראה שם (ולא כמו בבריאה וכידוע מענין ההפרש בין שרפים ובין חיות ואופנים שהשרפים הם בבריאה אשר שם מאיר חב"ד דאצי' בינה מקננא בכורסייא לכן הם משיגים בחי' קדוש, אבל החיות שהם ביצירה ושם אין מאיר רק ו"ק וידוע שיש הפרש גדול בין ו"ק ובין ג"ר, ע"כ אין להם השגה כמו השרפים וע"כ מתנשאים ברעש כו', ועד"ז ההפרש בין יחזקאל שנק' בן כפר לגבי ישעיה שנקרא בן כרך כמ"ש מזה בד"ה והיה מדי חדש, גם ביצירה מתחיל עה"ד טו"ר שיניקתו מהמדות ו"ק משא"כ מג"ר כו') ולהיות כן התשוקה של העלי' מל' מעולם היצירה הוא בחי' חולת אהבה כאדם שיחלה לבבו בהעדר תאותו כו' הוא מפני שאיננו משיגו, כמ"כ בהתבוננות בנפש האלקות כאשר לא תוכל להשיג מהות אור א"ס יולד בלב חולת אהבה מפני שאינו משיג מאומה ועד"מ בעל השכל ובר דעת כשלא ישיג השכל יחלה לבבו יותר ממי שאינו בעל שכל כ"כ כידוע, וגם כאן יש הוראה בחולי האהבה שיש קצת אהבה אלקי' בלבבו ולהיות כן לבבו במרירות כשאינו משיג כו' וד"ל, ועדכ"ז יובן בבחי' חולת אהבה האלקית די"ס דיצירה כו' שהוא מפני הריחוק והנפילה העצומה וכו' (ואפ"ל ג"כ פי' ורופא חולים ב' בחי' חולים הא' חולת אהבה הנ"ל הב' חולי הנפש מה שנמשך אחר תאוות נה"ב וכנזכר בת"א פ' בראשית בד"ה צאינה וראינה, ובפ' משפטים סד"ה לא תהיה משכלה, בענין והסרותי כל מחלה. ובזה יש לפרש הפסוקים כל המחלה כו' לא אשים עליך כי אני ה' רופאך, דהקשו כיון שיתקיים כל המחלה כו' לא אשים א"כ מה צריך עוד רפואה, אך לפי הנ"ל י"ל דפי' כל המחלה אשר שמתי במצרים כו' זהו חולי ממש מה שנמשך אחר ק"נ וג"ק הטמאות שהן הן בחי' מצרים, ומ"מ אף שבחי' זו לא יהי' והוא בחי' סור מרע לגמרי, עדיין לא נגה עליו אור ה' ממש בבחי' גלוי, ולכן הוא בבחי' חולת אהבה, ועל הרפואה לבחי' זו נאמר כי אני ה' רופאך, ופי' בכהאריז"ל שהוא ר"ת אריך, כי עיקר רפואה זו באה ע"י א"א שלמעלה מהחכמה כו'. ועפ"ז האמור כי עיקר חולת אהבה הוא ביצירה, יש לבאר כי לכן בריאה הוא מלשון בריאה יש מאין, וגם לשון בריאות, כמו איש בריא מאד, והיינו ע"ד אלה תולדות כו' בהבראם מלא ויו, והיינו כי הבריאה היא היש כשנמשך מן האין, משא"כ יצירה יש מיש כו', ולכן בבריאה היש בטל יותר, כי הוא סמוך לאין ממש וזהו ראשית המשכתו מבחי' אין, משא"כ היש הנמשך מהיש כו' וכמו מים חיים בחי' והחכמה מאין תמצא לגבי ונהר יוצא כו' אזי ומשם יפרד כו' וכ"ש לגבי מי מקוה כו', לכן בבריאה אין שייך חולי, וזהו אלה תולדות מלא ואו והיינו בהבראם כו', ולכן בשבת שמאיר עולם הבריאה הוא רפואה לחולת אהבה בחי' ישבעו ויתענגו מטובך.

[kitzur_begin] קיצור , ענין ורופא חולים ביצירה, חיות לגבי שרפים, בן כפר לגבי בן כרך, גם ב' בחי' חולי, וזהו כל המחלה כו' ואעפ"כ צ"ל כי אני ה' רופאך, בריאה ג"כ לשון בריאות, כי בריאה יש מאין משא"כ יצירה יש מיש, מים חיים ובחי' ונהר יוצא כו'.[kitzur_end]