קנג, א

[zman_begin]גול [zman_end]

גול על ה' דרכך ובטח עליו והוא יעשה, פי' גול לשון גלגל וסיבוב וכן תלים סי' כ"ב ט' גל אל ה' יפלטהו יצילהו כי חפץ בו ופי' במצ"ד הגלגל מסבב בטחונו אל ה' הוא יצילהו, כי חפץ בו במי שבוטח בו כראוי, והלע"ז איין מענטשין גיהער וועלגרין אונ ווארפען כו', וית' שבח קדם ה', א"כ גלגול זה פירושו שבח, ואפ"ל גלגול זה ע"ד ותתפלל חנה על ה' או ע"ד ואתחנן אל ה',גם ע"ד מ"ש כי הוא הנותן לך כח ולא יחשוב עד"מ במו"מ שהסיבה עקרית כו', וע"ד הנזכר בח"ה שער ג' רפ"ח בענין כל אשר חפץ ה' עשה כו' ואמר תלים רסי' קכ"ז בשיר המעלות לשלמה כו'.

אוה"ת נ"ך כרך ב ע' תתקלד

[zman_begin]גולה [zman_end]

גלתה יהודה מעוני איכה א' ג' גולה וסורה ישעי' מ"ט כ"א ואני בתוך הגולה יחזקאל א' א'.

אוה"ת מסעי ע' א'תטו

[zman_begin]גמול [zman_end]

וזהו ענין הגמול בישעי' סי' נ"ט י"ח כעל גמולות כעל ישלם ובירמי' סי' נ"א נ"ו כי אל גמולות ה' שלם ישלם, ובישעי' סי' ס"ג ז' חסדי ה' אזכיר תהילות ה' כעל כל אשר גמלנו, ובתלים ססי' י"ג ואני בחסדך בטחתי יגל לבי בישועתיך אשירה לה' כי גמל עלי, ובסי' ק"ג י' ולא כעוונותינו גמל עלינו וסי' קי"ו ז' שובי נפשי למנוחייכי כי ה' גמל עלייכי וסי' קי"ט י"ז גמול על עבדך אחיה ואשמרה דבריך, והנראה כי הגמול זהו ענין במדה שאדם מודד בה מודדין לו אך מדה טובה מרובה כו'.

אוה"ת יוהכ"פ ע' א'תרג

[zman_begin]גמל [zman_end]

כי גמל מלשון תשלום גמול דפירושו לשלם לכל א' כפי מעשיו לגמול טוב וחסד לצדיקים כפי מעשיהם ולשלם גמול לאויביו כפי מעשיהם, וזהו מ"ש כי גמול ידיו יעשה לו בישעי' סי' ג' י"א וכתי' וגמול ידי אדם ישיב לו במשלי סי' י"ב י"ד וכתיב אשיב גמולכם בראשיכם, והשיבותי גמולכם בראשכם ביואל סי' ד' וכן בישעי' סי' נ"ט י"ח כעל גמולות כו' ובירמי' סימן נ"א נ"ו כי אל גמולות ה' שלם ישלם וכתיב גמול על עבדך אחיה, כל תגמולוהי עלי.

ביאוה"ז להצ"צ ע' קל

[zman_begin]גר [zman_end]

וע"כ מצינו האבות כולם שנקראים גרים. באברהם כתי' ר"פ חיי גר ותושב אנכי עמכם. ביצחק כ' בפ' תולדות גור בארץ הזאת. וביעקב כתיב בארץ מגורי אביו. וכן דוד המלך קרא עצמו גר שנא' גר אנכי בארץ אל תסתר ממני מצותיך כו'. ועי' בלקו"ת פ' בחקתי בד"ה אלה החוקים בפי' הגר אשר בקרבך שהיא השכינה אשר היא בבחי' גלות תוך הגוף. ונק' בשם גר שהוא בארץ לא לו. יעלה עליך שיהי' בבחי' עילוי רב ועצום כו' והקליפות ירדו. וזה נמשך ע"י קבלת תנאי הגרות כו'. ובמא"א ג' ל"ד גר נק' המל' בהיותה