קיג, ב
שהיה מציאת הזמן קודם הבריאה, אף שלא הי' הגלגל עדיין, כי אין הזמן נמשך מתנועת הגלגל וכמו שהאנשים האסורים במערה מילדותם עם שלא הרגישו הזמן הטבעי מצד שלא הרגישו בתנועת הגלגל והשמש, הנה היה מורגש אצלם בתנועותיהם על דרך ההנחה כו' הקודם והמתאחר כו', והוא אמתת הזמן, זה נראה מדבריו שכן מפרש ה"ר חסדאי, והוא ז"ל השיג עליו, דקודם הבריאה לא היה שייך כלל זמן בקודם ומתאחר. ואף שדעתו ג"כ שהזמן בקודם ומתאחר אינו נמשך מתנועת הגלגל עכ"ז זה נתחדש ג"כ רק אחר הבריאה שאז דוקא נתחדש ונתהווה הזמן אשר תשערהו הנפש בכל דבר שימצא שאפשר שישעורו ברשמיו הקודם והמתאחר והוא הלקוח משאר התנועות בדרך הנחה כי במה שהיה אחר הבריאה מה שלא הי' מקודם הנה כבר נתחדש עמה מספר הקודם והמתאחר ממנה, והוא הוא אמתת הזמן, וא"כ התחלת הבריאה והתחלת הזמן נמצאים כאחד, והזמן המשוער בתנועת הגלגל נתחדש ביום רביעי שאז נתלו המאורות וע"ז א"ר יהודה ברבי סימון מלמד שהיה סדר זמנים קודם לכן ר"ל מקודם שנתלו המאורות ביום רביעי כ"א מהתחלת הבריאה, ולא כמו שחשב הרב ן' חסדאי שייחס אל זה המאמר מציאות הזמן קודם הבריאה כמ"ש במקום הנזכר, כי בפירוש זה לא יצא לגמרי מן הקדמות כמ"ש המורה ח"ב פי"ג עכת"ד. והנה פירושו בדברי המד"ר כן פי' גם כן בעל העיקרים, ובאמת פירושם בזה דחוק דהא פי' קודם לכן משמע קודם ויהי ערב ויהי בקר יום אחד, אבל מכל מקום קודם לכן היינו מעת שהי' בורא עולמות ומחריבן כדמשמע במד"ר בקהלת ע"פ את הכל עשה יפה בעתו, וכמ"ש מזה לעיל. עכ"פ דעת יחידאה הוא דעת ה"ר חסדאי שגם קודם הבריאה היה שייך ההמשך וזהו הנק' סדר זמנים ומשמע שהיה שייך בו הקודם והמתאחר. ומ"ש עליו בעל העקדה מדברי הרמב"ם ח"ב פי"ג שכתב כי כשתחייב זמן קודם העולם תחייב להאמין הקדמות, זהו לשטתו כי הזמן הוא נתהווה מתנועת הגלגל כמש"ש כי הזמן מקרה ואי אפשר לו מבלתי נושא ויתחייב מציאות דבר קודם זה העולם, ר"ל דבר ממש היינו הגלגל וכיוצא בו שהוא נושא להזמן, וכמעט שכ"ד רס"ג בזה כמ"ש כ"א מי שהוא סכל גדר הזמן ויחשוב כי הוא דבר יוצא חוץ לגלגל כו' ואין אמתת הדבר כן אבל אמתתו כו' מהגלגל ומה שלמטה ממנו וכאשר לא יהיה אלה הנמצאים בטל שיאמר זמן בשום צד עכ"ל הרי סבירא להו שהתהוות הזמן נמשך מתנועת הגלגל, ואם לא יהי' הגלגל ומה שבתוכו בטל שיאמר זמן, ועל פי זה שפיר כתב הרמב"ם כי כשתחייב זמן קודם העולם תחייב להאמין הקדמות, דס"ל דהזמן לא נמשך רק מתנועת הגלגל וכנ"ל, ואם כן כפי האמת שהעולם מחודש אי אפשר לחייב זמן קודם העולם וזה אשר יאמר קדמות הבורא המשך שאין תכלית לו, זהו ההמשך אינו בבחי' זמן היינו שאין בו קודם ומתאחר וכמ"ש בעל העיקרים, אבל ה"ר חסדאי ס"ל שהזמן בקודם ומתאחר אינו נמשך כלל מחמת תנועת הגלגל והוא דבר בפני עצמו וכן דעת בעל העקדה גם כן, אלא דבעל העקדה ס"ל דמ"מ אינו שייך רק בחוק מציאת הנבראים אז שייך בהמשך מציאותם הקודם והמתאחר, והקודם והמתאחר עם העולם נתהוו כאחד, אבל קודם שנברא
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.