צ, א

אות נון סמ"ג נופלים נק' זו"נ שנפלו בעת הגלות בין הקליפות, ועיין בסידור ע"פ סומך ה' לכל הנופלים, ובלק"ת בד"ה כי ההרים ימושו פ"א, ובזח"א ד"ג ע"א ובסה"מ ססי' ע"ו, הבינה יש בה ב' בחינות הא' מם סתומה כד רביעא על בנין והוא בחי' תבונה הב' בחי' סמך, שהוא בינה, ומשם נמשך הסמיכה לזו"נ כו' ואפ"ל סמך ה"ס ששים מסכתות ששים המה מלכות כו' היינו שעי"ז הוא הסמיכה ועמ"ש ע"פ וסמך את ידו על ראש העולה כו'), וביצירה נקראו חולים (כמ"ש ג"כ בד"ה רפאני הוי' וארפא בהביאור) ע"ש חולת אהבה כמשי"ת בעזר"ה, בעשיה נקרא אסורים כי הוא תכלית הנפילה כשאסור בזיקים כו'. ושרש הדברים הנה ידוע בעולם האצי' עצמו אין רע כלל וכלל (וכמ"ש לא יגורך רע עמ"ש מזה בלק"ת פ' במדבר, ולכן כשהמ' היא באצילות אין שום יניקה לחיצונים ממנה עמ"ש מזה בד"ה ונקדשתי בתוך בנ"י בפי' שערך כעדר העזים שגלשו כו') והוא כאשר זו"נ הן בבחי' פב"פ שוין בקומתן כו' וגם כאשר מלבשת עד החזה בלבד עדיין אין רע יונק ממנה כלל אך כאשר מסתתרת מאד ברבוי הצמצומים עד שאינה אלא בחי' נקודה חדא תחת היסוד כו' (צ"ע ועכ"פ בפי' טמאו את היכל קדשך מבואר דהיינו בירידתה לבריאה כו') אז יש מקור ושרש ליניקת הרע דנוגה דבי"ע כו' כמ"ש בכתבי האר"י ז"ל בענין תיקון חצות כו' במ"ש ערו עד היסוד כו'. והנה בעולם העשיה שיונקים ע' שרים ממדת מל' כתיב בה ואני בתוך הגולה כו' שהוא הנק' גלות השכינה כמו עד"מ אדם הנשבה בין שונאיו ונתפס בהם לישב אסור בזקים כו' (והיינו מ"ש אלביש שמים קדרות ושק אשים כסותם ועיין בלק"ת בד"ה אלה מסעי בענין כרחל לפני גוזזיה נאלמנה והוא ג"כ כענין גלות נפש האלקית בנפש הבהמית שבהכרח נמשכת אחר נה"ב. אלא ע"י ומתיר אסורים והוא מארז"ל אלמלא עוזרו כו') כמ"כ עד"מ כשההשפעה האלקית נמשכת לע' שרים של עובדי כוכבים ועמלקים שהמה בתכלית הגסות והשמרים כו' ה"ז בבחי' גלות ממש בע"כ כי שונאי ה' נקראים כמ"ש ואת עשו שנאתי מחה תמחה את זכר עמלק כו' וכמאן דשדי בתר כתפיה יומשך להם השפע כו', וזהו ואני שהוא מדת מלכותו ית' שבכל משלה נק' ואני הוא בתוך הגולה דע' שרים בעולם העשיה כמו תפיסה נחשב עד שנאמר מלך אסור ברהטים כו', וזהו דרישא שכיבת לעפרא שהוא עפר דנגה דעשיה וכמ"ש במ"א, וכמו היציאה מבית האסורים כמ"כ עד"מ נקרא מתיר אסורים כשי"ס דקדושה שבעולם העשיה יוצאים חפשי בכל שבת וחודש כו' שהוא עלייה הראשונה דמל' בענין הידוע בג' הברכות שלא עשני גוי כו' (לפ"ז גוי עבד ואשה זהו העלייה מג' בחי' עשייה יצירה בריאה ועיין בדרוש עבד^* כנעני עבד עברי כו' וע' באג"ה סי' ד' בד"ה אין ישראל נגאלין אלא בצדקה בענין היציאה מהשביה כו'. הג"ה, ויש להעיר לענין אסורים מענין התר ואיסור דפי' בסש"ב פ"ז דאיסור הוא שאסור וקשור בידי החיצונים ואין יכול לעלות משם עד כי יבוא יומם כו' והוא בג"ק הטמאות משא"כ התר היינו שאינו אסור וקשור והוא בחי' הטוב דק"נ כו', ומבואר בזהר הרקיע פ' ויקהל דרי"ט ע"א שבחי' מל' דעשייה היא מחיה הקליפות ואינה יכולה לצאת משם עד שיבוא זמן הכתוב ובלע המות לנצח שאז יסתלק זה החיות מתוכם וישארו בטלים אבל עתה אין אנו יכולים להעלותה אלא לפי שעה בעת התפלה כו' והוא ע"י הקטורת כו' וע' בד"ה בכ"ה בכסלו שקטורת הוא צדקה כו' ולכן אין ישראל נגאלין אלא בצדקה כו' וזהו ענין ומתיר אסורים, לע"ל לגמרי, ועכשיו לפי שעה, וכן בחי' זו בנפש מי שעבר על איזה איסור ה"י ונאסר בג"ק וע"י התשובה הוא עולה משם לגמרי כמש"ש בסש"ב וזהו ומתיר אסורים כו' ע"כ הג"ה.

[kitzur_begin] קיצור ענין נופלים חולים אסורים, ענין סומך סמך מסכתות, וסמך ידו, אסורים [kitzur_end]