נט, ב

יקרא, ופי' בסידור היינו בחי' כלים להאורות נק' שמות יקרא, כי השם שייך בהתחברות הנשמה עם הגוף, ברבות וישלח פע"ח משמע שיש למלאכים כמה שמות לפעמי' כך ולפעמי' כך ודרך כלל כשמשפיעי' למטה או כשמתעלים למעלה כענין* משריין ורתיכין אלף אלפי' ישמשוני' כו ', וזהו ענין שמות ל' רבים ע"ש רבוי השפעות אכן כשמתעלים שם אחד כו' עושה שלום. ועיין בד"ה כה תברכו את בנ"י בפי' ויקרא האדם שמות שהוא ג"כ המשכה, ועיין ברע"מ פ' עקב דרע"א סע"ב מענין וקרא זא"ז ובהרמ"ז שם ובע"ח שט"ו ספ"ו, ועמ"ש בד"ה ויקרא אל משה שהוא ענין הארה והמשכה למטה כדי שיוכל לעלות, וכענין מ"ש אשר תקראו אתם ישראל אינהו דקדשינהו לזמנים כו' ע"ש. ועד"ז נאמר ראה קראתי בשם בצלאל, ראו קרא ה' בשם בצלאל, וע' מזה בזח"א ד"ב סע"א, ח"ב קנ"ב סע"א, ועי"ז ואמלא אותו כו' השפעה ורבוי כמ"ש לקמן בביאור ע"פ ונתתי לך מהלכים כו', ולכן נק' המלאכים בשמות צירופי אותיות ושם אל בסופן כי הן הן האותיות שבהן נבראו ובהן התלבש מקור האותיות, וע"ש דבחי' מל' פה הוא עד"מ מקור האותיות הדבור כמו שהם קבועים בנפש, ואפשר זהו ענין בשם יקרא והתגלות האותיות זהו ענין לכולם שמות יקרא, ועיין בפ' ויחי דרכ"ז ע"ב ע"פ קורא הדורות מראש לכולם בשם יקרא. ובמ"א נתבאר פי' מראש היינו א"ק מחשבה הקדומה אשר שם נכללו כל הדורות יחד ומשם קורא אותן שיומשכו בגלוי ועמ"ש מענין שם בד"ה מי מנה, וע' בפ' אמור דף ק"ד ע"א ע"פ כל הנקרא בשמי ובפי' הרמ"ז שם שהאריך, ויש להעיר ממ"ש אסתר ב' י"ד כ"א חפץ בה המלך ונקראה בשם, וע' בת"ז תיקון ך'. כי ה' קורא לנער ש"א ג' י"ח, וקראת לשבת ענג ישעי' נ"ח י"ג, מן המצר קראתי י"ה תלים קי"ח ה' כי גאלתיך קראתי בשמך לי אתה ישעי' מ"ג א' קראתי ואין עונה ישעי' נ' ב'. וקראתי אל הדגן והרביתי אותו יחזקאל ל"ו כ"ט, הרי הקריאה היא השפעה בריבוי, בכל קראינו אליו דברים ד' ז'. יעננו ביום קראנו תלים כ' י'. א"כ כמ"כ בענין הקריאה אשר לכולם בשם יקרא צ"ל ג"כ ענייה שהרי הכתוב קובל קראתי ואין עונה, וענין ענייה זו יש להעיר ממ"ש סד"ה משה ידבר והאלקים יעננו בחי' ביטול היש נק' עונה, ועמ"ש בד"ה בהעלותך בענין ושמן ימינו יקרא, ועמ"ש בד"ה ולא אבה בענין קול קורא במדבר פנו דרך כו', לא יקרא שמך יעקב כ"א ישראל כו' וכן באברם אברהם כו', כי שם ה' נקרא עליך דברים כ"ח אלו תפילין כו', יען קראתי ולא עניתם ישעי' ס"ה י"ב, וצ"ל תען לשוני אמרתך, וכמ"ש ויענו כל העם כו' נעשה שמות י"ט ח'.

מרוב אונים פי' בזח"א ד"ב סע"א ריש דרגין דסליקו ביה כל רעותין ואיסתלקו ביה. בסה"מ סי' ע"א פי' ריש דרגין הוא חכמה ראש המדרגות כי כתר נעלם מאד ואף חכמה קדומה נעלמה מעיני כל חי שאף יסוד שהוא כ"ל ח"י המושך טפה הזרעית מהמוח הנקרא חכמה, אינו מושך מהחכמה זו הקדומה, כי נעלמה ממנו, אלא חכמה זו הנקרא שירותא ריש המדרגות והוא נק' אבא, ונק' חכמה זו רוב אונים, שכל הרצונות הנק' רעותין כולם עולים עד שם כו'. והנה טיפה הזרעית כו' און, כד"א ראשית אוני כו' ולפיכך נק' רוב אונים כו' ואמיץ כח היא הבינה כו' הכוונה שלהוליד ס' רבוא כו' הוא ע"י יחוד או"א הנק' רוב אונים ואמיץ כח, ועי"ז לא נעדר איש מהס"ר דוגמת עולם העליון עכת"ד. וע' בהרמ"ז פ' יתרו דס"ח בענין חמוי דיוסף כהן און. ואפשר שנגד ב' בחי' אלו דרוב אונים ואמיץ כח אמר יעקב על ראובן בכורי אתה כחי וראשית אוני. וברבות שם ויחי פצ"ט אתה היית טפה ראשונה שלי, ועד"ז החכמה נק' בכר ראשית הגלוי. ובפ' תצא כתיב כי את הבכור בן השנואה כו' כי הוא ראשית אונו. ומבואר במ"א בן השנואה היינו

הערות

  1. *. לפעמי' : כענין משריין — ראה ביאוה"ז ר"פ בשלח.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.