כב, א

יתכן שיגיע לדבר מעט מן הטוב והתכלית אף גם מזולת סבה פועלת, כאלו תאמר שתפול אבן במקרה ותתפוצץ באופן שיהיה שם חלק ממנה נאות לשבת עליו.

משא"כ לשנאמר שתפול אבן במקרה ותתפוצץ עד שיתהוה ממנה צורת כסא ממש ברגליה וכל תמונותיה, זה אי אפשר אא"כ מסבה פועלת, כי טוב ותכלית כזה אי אפשר שיהי' בזולת סבה פועלת המכוון לתכלית זה. (וכעין זה הוא מה שארז"ל בידי שמים אי אפשר לצמצם בידי אדם אפשר לצמצם בכורות די"ז ע"ב, דפירש בידי שמים ר"ל דבר שנעשה בלי שיקפידו ויכוונו לעשות כן לכן אי אפשר שיבוא בצמצום ע' תוספת פ"ב דחולין דכ"ח סע"ב). ובהיות הענין כן וגם שנתבאר מענין השמים והגלגלים והכוכבים, שהם קנו יותר הטוב והתכלית עד שאין מהם דבר במקרה, הוא מבואר שיותר נפסד הוא המאמר בשהגרמים השמיימים אינם מסבה פועלת מהמאמר בחי ובצמח ובשאר הדברים אשר בכאן שאינם מסבה פועלת. ולזה הטיב הפלסוף^* במה שאמר בשני מספר השמע, אצל המאמר בקרי ובהזדמן. שטעות מי שיאמר באלו הגרמים השמיימים שהם בעצמותם הוא יותר גדול מטעות מי שיאמר זה בחי ובצמח לפי שלא ימצא בגרמים השמיימים דבר יתכן שיוחס אל הקרי וההזדמן כו'. הנה זה כוונת הפלסוף אע"פ שלא אמר אותו בזה הלשון. וכאלו טבע האמת הכריחו על זה שהם מסבה פועלת.

וכבר נתבאר מדברינו שכאשר הונח בגרמים השמיימים שיהיו מסבה פועלת הוא מחוייב שיהיו השמים מחודשים, ובכאן התבאר שהשמים מחודשים במה שאין ספק בו, ומספר המופתים אשר יתבאר בהם זה מזה הביאור הם כמספר הדברים העצמים בעצם השמים שאין מהם דבר שלא יהי' לתועלת מבואר כמו שהתבאר במה שקדם לעיל סי' ה'. והיותר נפלא בזה המופת הוא שהוא נעשה מהקדמות הם כולם ידועות בעצמם, ומפני הכרח הקדמות הנ"ל הגלויות כמשנ"ת אחשוב שמפני זה הוכרחו קצת מהאחרונים הנמשכים אחר דעת הפלסוף שיודו שהשם יתברך יחד ענין השמים וסדר אותם לפי מה שהם כמו שספר הרב המורה ח"ב פכ"א ע"ש, כאלו רצו לקבץ בין ההפכיים כי זה המאמר יחייב בשמים שיהיו מחודשים, והם האמינו שהם בלתי הווים, והנה כאשר התבאר שהשמים מחודשים הנה לא יקשה לבאר מזה שהעולם מחודש כי כשלא היו בכאן שמים לא היה בכאן מעלה ומטה, וכאשר לא יהיה בכאן מעלה ומטה לא יהיה בכאן יסודות וכאשר לא יהיה בכאן יסודות לא יהיה בכאן המורכב מהם. ובכלל הנה מפני שהשמים הן התחלה פועלת באופן מה לשאר הדברים הטבעיים, והיה מן המבואר שכאשר לא תמצא ההתחלה לא תמצא מה שהוא דבוק לההתחלה ונמשך לה, א"כ הוא מבואר שכאשר התבאר שהשמים מחודשים התבאר שהעולם בכללו מחודש.

[kitzur_begin] (קיצור. שגם הפלסוף הסכים שטעות מי שיאמר בהשמים שהם מעצמותם הוא יותר מטעות מי שיאמר זה בחי ובצמח, וכבר נתבאר שכאשר הונח שהם מסבה פועלת בהכרח שהם מחודשים).[kitzur_end]

ח ואעתק השייך לזה להשיב על דעת המקרה ממ"ש בזה רס"ג והח"ה רק לפי שבאמת אין צריך כלל ראיות לדחות שטות זה, לכן קצרתי. זה לשון רס"ג מ"א פ"ד והדעת התשיעית דעת המקרה, אלה חשבו כי שכלם הורה אותם שהשמים וארץ הם במקרה כו' ויתחייבו מהתשובות עליהם השנים עשר פנים אשר הקדמנו ומתחייבים עוד כו' והשלישי שהדבר הנופל במקרה אין לו קיימא מפני שאין לו שרש הולך עליו כו' ואם הם אומרים אמת על המקרה ימציאוהו שיתכן ההתחברות חלקי בית מאבנים ועצים מעצמם, ויפסלו ויתרככו עד שיהיה בית, או שיתחברו חלקי הספינה מעצים וברזל ויתחזקו מאליהן ויבואו בים. וזה מה שלא ימציאונו נראה,