ו, ב

חיים היו עייפים ונעדרי כח וזה מבואר בטבעיות והוא תועלת נגלית ומפני שאף במאור הירח שאינו בכל לילה ורק למועדים כמו שאמר עשה ירח למועדים אמר שגם בזה יש תועלת נסתר, או"נ), וסיים המ"ל והחשך הוא בריאה כשאר כל הנבראים ולהוציא אותנו מידי אמונה כוזבת שהביא המורה בשלישי פרק יו"ד ע"ש ובזה נתבאר כוונת המחבר הח"ה שהביא פסוקים אלו הנה ולא הביא מפסוקי התורה במעשה בראשית והיא בחכמה נפלאה ולכך תקנו לומר בכל יום יוצר אור ובורא חושך ששניהם מאתו ית' עכ"ל המ"ל).

[kitzur_begin] קיצור. עוד מבואר ענין ההרכבה מסדר זריחת השמש ובואה שניכר היטיב איך שהוא בשביל להעמיד עתי היום והלילה, ושיהיה קיץ וחורף, וגם חשך הלילה הוא בכוונה, הרי זה חבור שמחובר גלגל החמה והירח עם הארץ שהרי אורם וזיוום ופעולתם מגיע לארץ ולבע"ח וצמחים אם כן הרי הם מחוברים יחד ומורכבים הרכבת השכנות עכ"פ כמו חיבור עצמות ובשר וגידין באבר אחד כנ"ל, ואגב יבאר שמזה שהם הולכים תמיד על סדור אחד ולא יוכלו לשלוט בנפשם לשנות אפילו כל שהוא מזה נראה בחוש שיש יוצר ובורא, לבד ממה שמוכרח מענין ההרכבה והחבור.[kitzur_end]

ו* וסבוב הגלגלים אשר תנועתם מתחלפות (שכל הגלגלים השמש והירח והמזלות הילוכם בגלגליהם ממערב למזרח יש מהם שסובבים בחדש, ויש בתקופה אחת ויש מהן בשנה אחת או בכמה שנים רק הגלגל העליון הנקרא גלגל היומי שבתוכו כל שאר הגלגלים כגלדי הבצלים שמהלכו הוא ממזרח למערב והוא מכריח ומתגלגל עמו כל הגלגלים שבתוכו ממזרח למערב בכ"ד שעות שבכל יום כנודע לחכמי התכונה עכ"ל המ"ל וכן כתב הרמב"ם בהלכות יסוה"ת פ"ג הלכה א' ב'. אך בספר נחמד ונעים שער ח' סי' רי"ח* הביא י"א שלא נמצא תנועה הפכיות, אלא שכל תנועת גלגלי שמים כולם הם עצמיים ממזרח למערב כפי התנועה היומית כו' עד כי באמת יראה כן גם לכפרי ארצנו כו' עד בלי ספק רוב החכמים היו שומעים להם כו' עכ"ל יעו"ש, עכ"פ גם לסברתם הרי תנועת הגלגלים ממזרח למערב גם כן מתחלפות כמש"ש שכפי קריבת כל גלגל לגלגל היומי ככה ימצא ממהר בתנועתו כו'. וברבות סדר בראשית פ' יו"ד יש מזל שגומר הלוכו לי"ב חדש כגון כוכב חמה ויש מזל שהוא גומר הלוכו לשלשים יום כו' ובעי שאלה כו' ע"ש), והכוכבים והמזלות על הנהגה משוערת ומשקל מכוון לא יזח ולא ישתנה (מטעם הנ"ל להורות שהם מוכרחים, מ"ל) והכוונה בכל דבר ממנו תועלת ותקנה למדברים, כמו שאמר שלמה ע"ה בקהלת סי' ג' את הכל עשה יפה בעתו וגם את העולם נתן בלבם (וע' ברבות בקהלת שם שהאריך בזה) ואמר לכל זמן ועת לכל חפץ תחת השמים וכל זה חבורו והרכבתו נראים בכולו ובמקצתו, (פי' מ"ל וכל מה שתראה בעולם אין לך דבר שלא יהיה מחובר ומורכב משני דברים עכ"ל, ולפענד"נ שמבאר שיש הרכבה וחבור הן בעולם כולו כמו בשמים וארץ ושמש וירח וכוכבים אשר נתבאר שהם כאלו חוברו יחד כנ"ל אות ד' השמים כתקרה והארץ כמו רצפה והכוכבים כמו נרות, וכמו שביאר עוד אות ה' מענין סדר זריחת השמש ובואה שהוא רק בשביל להעמיד עתי היום והלילה וקיץ וחורף למדברים, זהו ענין ההרכבה שנראה בכולו, ואח"כ יבאר ג"כ איך שכל בעל חי וצומח ומדבר מורכב וזהו ענין ההרכבה שנראה במקצתו), וכשנעיין בצמחים ובעלי חיים נמצאים מחוברים מהיסודות הארבעה והם האש והרוח והמים והעפר, והמה נחלקים ונפרדים ואין בנו יכולת לחברם החבור הטבעי מפני שמקצתם משתנה אל קצתם, וקצתם כנגד קצתם, ואם נחבר דבר מהם הם ממהרים להשתנות ולהתחלף, אך החבור שחברה אותם התולדה הוא חבור מתוקן וקיים עד

הערות

  1. *. ו. וסבוב : המשך לשון חובת הלבבות שער היחוד פ"ו הם הגהות.
  2. *. נחמד ונעים שער ח' סי' ריח : להקל על הלומד, נדפס כל הפרק לקמן בהוספות ע' 382.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.