כא, ב

הנפש פ"ג חשבון כ"ג וחשבון שישי, ועיין בכוזרי מאמר חמישי סי' ח' וסי' גדהו"ז וסי' ט"ו ובאוצ"נ שם סי' ח' וססי' ו' ובמאמר א' סי' דף ד' ע"ג ובסי' ע"ז.

ו (שם פ"ז^* ד"ה ובכאן התבאר) ואחר שביאר שבהכרח הם הווים ומחודשים, ביאר עוד לשלול דעת המקרה, וזה דבריו. ובכאן נתבאר שהשמים הם מחודשים מהמצוי הראשון הוא הבורא ית' אשר עשה אותם בזה התאר אשר הם בו אחד (ר"ל כולם יחד הם קומה אחת ולכוונה ותכלית אחת משמשים כולם היינו כדי שיושלם אלו הנמצאות אשר בכאן) שהוא באופן היותר שלם בשביל התכלית שישלמו בו אלו הנמצאות. כי אי אפשר שנאמר ונעלה על מחשבתינו, שתמונות השמים ושאר הענינים הנמצאים בהם נתהוו כן במקרה, זה אי אפשר כי מאחר שאנו רואים שהם באופן היותר שלם שאפשר ובסדור נפלא בכל פרט כנ"ל, בלי ספק שנתהוו בכוונה שכיוון בהם הפועל אותם שיהיו כן וכן. (והח"ה ביאר סתירת סברא זו בטוב יותר ובקיצור. ורס"ג מ"א פ"ד ג"כ דחה זה בקצרה בטוב וכמו שיובא לקמן אות ח'). ועוד שאי אפשר ג"כ שנאמר שתהיינה להם במקרה מזולת סבה פועלת תמונותיהם ושאר הענינים בה. ושאעפ"כ יהי' פעולותיהם מסודרות להם מסבה פועלת. (לכאורה ר"ל כאלו הם מסבה פועלת). שהרי אם נאמר כן יהיו פעולתיהם המסודרות נמשך רק מחמת המקרה שקרה שיהיו תונותיהם בזה האופן אשר הם בו, וזה הפך מן האמת הנראה להשכל. כי האמת הנראה הוא כי התמונות הנמצאים בדברים הם בעבור הפעולות ולא שהפעולות הם בעבור התמונות, כבר באר זה הפלסוף. והמשל הנה מה שהעין רואה זהו לפי שנעשה בתמונה כזו ובסידור נפלא שעי"ז הוא רואה. והרי פשוט שלא נאמר שהתמונה של העין זהו תכלית המכוון והראיה נתגלגל מזה לפי שהתמונה היא כך. אבל ודאי הוא להפך שהתמונה נעשית כל בשביל שיהיה העין רואה. וכנ"ל שהתמונות הם בעבור הפעולות. וכן הוא מבואר שהשמים נעשו בזה האופן שהם בו מהתמונה ומשאר הענינים הנמצאים בהם בעבור הפעולות המסודרות ונמשכים מהם שלא ישלמו כי אם כאשר יהי' השמים בזה האופן. (וזהו כונן שמים בתבונה). וגם כן הנה מאין קרה לתמונותיהם ושארי הענינים הנמצאים בהם שיהיו מושכלים בעבור מה הם אם לא היה מציאותם מסודר מי יתן ואדע. ועוד כי איך יצוייר שיסכימו במקרה שישלם מצד תמונת האחד מהגלגלים וכוכביו מה שיחסר מהשלמות בשאר הגלגלים הנה זה בתכלית הבטול. אבל הוא מבואר בלי ספק שזה מסודר להם בהכרח מפועל אחד הממציא כולם באופן הזה אשר הם בו מהכוכבים וגדליהם ואיכות זהרם ותמונותיהם ומספר הגלגלים המשרתים לכוכב כוכב כדי שישלם מהם מה שכוון בהם בשלימות היותר אפשרי. וכאשר הונח שזה הענין הוא בהם מסבה פועלת כמו שהוא מבואר בנפשו (ר"ל באמת לאמתו) מענינם, הוא מבואר שיחוייב ממה שקדם מהדברים שיהיו השמים וכל אשר בהם מחדשים.

[kitzur_begin] (קיצור מבאר שחלילה ומוקצה מהדעת שהשמים נתהוו במקרה. מאחר שאנו רואים שפעולותיהם מסודרות בכוונה וסידור נפלא להעמיד העולם השפל, ועוד ראיות רבות).[kitzur_end]

ז (שם ספ"ז* ד"ה ובכלל הנה) ובכלל הנה כיון שתשיג התפיסה על מי שיאמר באלו הדברים אשר בעולם השפל כמו החי והצמח ושאר הדברים הטבעיים, שאינם מסבה פועלת. הנה יותר ראוי שתשיג התפישה על מי שיאמר זה בהשמים. וזה כי מפני מה שאנחנו נחייב בדברים שיהיו מסבה פועלת מפני מה שנמצא בהם מהטוב והסבה התכליתית. א"כ הנה מה שימצא בו יותר מהטוב והסבה התכליתית הוא יותר ראוי שיהיה מהסבה פועלת. וזה כי כבר