צה, ב

ראיה מן התרגום בפ' האזינו וכרביבים עלי עשב, וכרסיסי מלקושא, והם טפות המטר. ועד"ז א"כ אגלי טל הם ג"כ טפין, וכן הלע"ז דיא טראפין טויא. אבל רש"י פי' אגלי טל גלי טל (ור"ל ענין מעין כמו גלות מים יהושע ט"ו מ"צ) והאלף יתירה כמו ואחוותי באזניכם לעיל באיוב סי' י"ג י"ז אלף יתירה בראש התיבה להיות שם דבר, וכן אבחת חרב ביחזקאל סי' כ"א כ' ע"ש בפרש"י, כמו ניבוח חרב כמו צעקת חרב. ל"א אגלי טל כמו אגני טל כמין אגנות פלגים שהטל נתון בהם, למד מתחלף בנון בספר עזרא נשכה כמו לשכה נחמיה יג עכ"ד רש"י. והלע"ז דיא בעקין פון טוא דאש מיינט מען דיא טייכען וואש דער טויא איז גיגעבין אין זייא עכ"ל. והראב"ע כאן באיוב ל"ח גבי אגלי טל כ' י"א הוא המטר הדק בלא חבר (והוא כפי' הת"י וכמ"ש הקו') ויתכן היות האלף נוסף והוא כפי' הראשון דרש"י. אבל הרמב"ן שם מסכים יותר לפי' הת"י וז"ל אגלי טל כמו גלי טל והאלף נוסף כמו ואחוותי באזניכם, והתרגום אמר רסיסי טלא בלא חבר והוא הנכון עכ"ל, ור' אברהם פריצל כ' אגלי טל הם טפי הטל שהם כמו גלים קטנים נראים מקובצים על העשבים והעלים ויהיה אגלי כמו גלי בתוספת אלף עכ"ד. ואפשר להעיר מזה לענין פי' שם אגל"א דר"ת אתה גבור לעולם אד', שהוא ענין משכיל אל דל, כמבואר בדרוש כוונת המקוה, דפירושו י"ל כמו אגלי טל, וגם אגלי ר"ת אתה גבור לעולם י'^* כי הטל נמשך מגבורה דע"י המלובש בח"ס אשר ח"ס הוא בחי' יו"ד.

בפרדס בערך אגלי טל כתב ענינו טיפות השפע וגילויו הנשפעים מהתפארת ששם מקום הטל בסוד יוד הא ואו ומזה ישפט לפי מקומו, ואפשר לפרשו מלשון גל נעול וכו' יעויין במקומו עכ"ל. ובמא"א אות א' סל"א כ' אגלי טל הם הטפות היורדות מהמוחין יוד הא ואו חבד גימ' טל עכ"ל, ועיין בהקדמת ת"ז די"ב א' ודי"ג ב'. ובתקוני ז"ח ד"ה ע"ד. ולפמ"ש בתניא ח"ב ספ"ה ורקיע זה כו' ובו סוד כ"ב אותיות התורה כו' ומרקיע זה נוטף טל למזון הנשמות דהיינו ידיעת סוד כ"ב אותיות התורה כו' והביא מפ' ויקהל דר"י ע"א. לפ"ז נ' דאגלי טל הם כ"ב אותיות.

וזהו תזל כטל אמרתי. ועד"ז נת' בדרוש המילויים ע"ב ס"ג כו' התחלקות השפע ע"י כ"ב אותיות זהו בחי' גבורה ה"ג וכמו גבורות גשמים. אך הטל ג"כ מבחי' גבורה דע"י שבמו"ס שהוא ג"כ להיות התחלקות השפע ע"י ה"ג דע"י אלא שההתחלקות דק ורוחני יותר, כי במטר נראה שיורד בהתחלקות טפין טפין, משא"כ בטל אין נכר כ"כ ההתחלקות ומ"מ הוא ג"כ בחי' כ"ב אותיות עכ"ד, וא"כ הם נק' אגלי טל ואפשר זהו ענין כערך אותיות המחשבה לגבי אותיות הדבור, שבאותיות הדבור ההתחלקות ניכר משא"כ באותיות המחשבה. גם י"ל כמו טל למעלה מאתעדל"ת כך יש אותיות זכרים שלמעלה מאתעדל"ת כמ"ש בת"א פ' בשלח בד"ה לסוסתי ברכבי, וכענין ברוך שאמר והיה העולם רדל"א.

[zman_begin][אגם] [zman_end]

אגם , מה שפירושו מקום מים וקבוצם. קור'. וז"ל רש"י פ' וארא ז' י"ט גבי ועל אגמיהם קבוצת מים שאינן נובעים ואין מושכין אלא עומדין במקום אחד עכ"ל והראב"ע כתב מים מחוברים מעצמם ממימי המטר עכ"ל. ות"א אריתיהון וכן ת"י לאגם מים לאריתא, ועיין בגמרא פ"ה דב"ק ד"ן סע"ב ובפרק כל הבשר דק"ה בתוספת גבי אריתא דדלאי וע' פ"ו דב"ב דצ"ט ע"ב בענין אמת המים. והנה גבא נק' ג"כ מקום קבוצת המים כמ"ש בישעי' סי' למ"ד י"ד ולחשוף מים מגבא. ובמשנה רפ"א דפרה נק' מי גבאים. אלא שהרד"ק שם כ' דגבא יקרא מקום שיקוו בו מעט מים. ומ"ש