פט, א

אשר ל"ת גבוהי' יותר וזהו ענין תשבע"פ ע"ד ערבים עלי ד"ס, וכן פי' במא"א א' ק"ל אשישות ב' אשות נק' חסד וגבורה אש לבנה ואש שחורה, והנה ענין חולת אהבה שא"א להשיג אלקות דלמת"ב ונק' אש בד"ה אתם נצבים, והרפואה ע"י התורה שנמשכה מבחי' זו שעי"ז נמשך בחי' אש הנ"ל למטה, ואפ"ל לכן צריך שתי אשות שע"י אש שלמטה רשפי אש מעורר אש שלמעלה, וזהו ענין ברית אש, עוי"ל ע"ד והר סיני עשן מפני אשר ירד עליו ה' באש, עשן ר"ת עולם שנה נפש שנכללו בבחי' ביטול מפני אשר ירד כו' וכמ"כ ע"י עסק התורה, שהיא בחי' אש, יתברר בחי' עש"ן, וזהו ענין הרפואה והסרת החולי דק"נ כו' ועמ"ש מזה בד"ה משה ידבר, עד"מ שאם נותנים אש תוך הכלי וסביבותיו עי"ז שולט האש מעבר לעבר כו', וכך י"ל סמכוני בב' אשות תשבע"פ מאיר תוך הכלי ותשב"כ הוא אור מקיף כו', ועמ"ש בד"ה ע"כ יאמרו המושלים, בענין כי אש יצאה מחשבון וע' במא"א א' קכ"ה מענין אש, וכנ"ל בענין בירור הרי בתר.

ד"א סמכוני באשישות באשות הרבה באשו של אברהם כו' ושל חמו"ע, ידוע שע"י מס"נ ממשיכים בחי' גבוה יותר, יש קונה עולמו בשעה א', שע"י תומ"צ ממשיכים יחוד זו"נ שהוא ענין המשכת האצי' במקור דבי"ע אבל יחוד או"א המשכת המאציל אור א"ס באצי' א"א להמשיך ע"י תומ"צ כ"א ע"י מס"נ, וזהו יש בינה קונה עולמו וכו', וזהו סמכוני באשישות וגם כי חכמה נק' אש בערך ארמ"ע במא"א א' קכ"ה, והנה עי"ז ממשיך אור חדש וזהו רפואה חיות חדש כו' משא"כ מזון להעמיד החיות זהו מבחי' אצי' כו'.

ד"א סמכוני באשישות אלו ההלכות המאוששות, פי' המ"כ החזקות והמאירות והבהירות מלשון אששיות שקורין לנטערנא עכ"ל. ולפע"ד לא דק דעששיות הוא משורש עששה מכעס עיני כדפרש"י בתלים סי' ו', והוא אדרבה כיהוי ראות העין משא"כ שרש אשש באלף הוא לשון חוזק הפך ענין עשש, ואפ"ל ע"י שהתורה נק' עוז ותושיה שנותנת כח בנה"א ומתשת כח נה"ב בד"ה בחדש השלישי, זהו ענין אשש באלף לשון חוזק נה"א ועשש בעין שמקהת ומרקבת כח נה"ב כו'.

בספר * החינוך פ' עקב סי' תל"ד כ' דאיתא בספרי ע"פ ולדבקה בו למוד דברי אגדה שמתוך כך אתה מכיר את מי שאמר והיה העולם עכ"ל וכ"ה בהרמב"ן בס' המצות סי' ז', ועפ"ז י"ל ענין רפדוני בתפוחים, אלו ההגדות שריחן וטעמן כתפוחים עמ"ש בענין חקל תפוחין ע"פ ראה ריח בני כריח שדה, וע' בפרדס ערך שדה, שהמ' נק' שדה תפוחים כשמקבלת מת"ת שיש בו ב' פנים חו"ג דודי צח ואדום ונק' ארך אפים, וזהו ע"ד בריח התיכון, גם יש בו ריח ע"י בחי' החוטם שבין שני הפנים שהוא בחי' ותהלתי אחטם לך, ועמ"ש בלק"ת פ' ראה בהביאור ע"פ וכל בניך בסופו ספ"ג פי' כתפוח הארת אצי' בין עצי היער בי"ע מלאכים, כן דודי הארת הכתר בין הבנים ע"ס דאצי', וזהו ענין הלא אנכי טוב לך מעשרה בנים, וא"ש רפדוני בתפוחים, שעי"ז כן דודי כו'. עוי"ל אשישות הלכות מלובש מהות חכמתו, תפוחים הגדות ופנימית, ופנימיות בזה רק הארה ולא המהות אבל ההארה מפנימי' חכמה כנז' בלק"ת סד"ה ולא תשבית מלח ובד"ה לריח שמניך, וזהו ענין התפוח ריח הארה וגם יש בזה טוב טעם ותענוג יותר ועכ"ז מעלת האשישות סולת לחם אשר לחם לבב אנוש יסעד ממש משא"כ התפוח כו', אבל מעלת התפוח ג"כ עונג נפלא וריח לכן צ"ל ב' בחי' כו':

סמכוני באשישות אשישי יין ע"ד ניסוך היין בה"ז ס"פ שמיני מהמדות יניקת

הערות

  1. *. בספר החינוך : נסדר כאן ע"פ גוכתי"ק. והמו"ל הראשון לא הבחין בזה.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.