לב, א

הבורא ית' להמציא מצוי כמוהו ממש היינו שיהי' לו כח בלתי בע"ג, ואעפ"כ הבורא ית' גדול ממנו בלתי בעל גבול פעמים, או לפחות מילייאן פעמים מילייאן פעמים. אלא ודאי זהו שקר שאי אפשר לומר אלף פעמים בבע"ג, לכן א"א בשום אופן שהבורא ימציא מצוי שיהי' המצוי בבע"ג דא"כ הרי הוא כמוהו ח"ו וזה נמנע. ועוד ראיה^* חושיית שאם עברו דורות בלי גבול ושנים בלי גבול כ"ה פעמים כשני כל דור, א"כ הכרכים והעיירות הם מזמן בלי גבול, ובכרך גדול נכתב עליו בשער שנבנה בזמן פלוני, והיה ראוי שיהיה עיר וכרך. שמהזמן שנכתב עליו עד עתה, עברו שנים בלי גבול, וכן היה ראוי שיהי' ספר שנכתב עליו זמן חיבורו, אשר מהזמן ההוא עד עכשיו יש זמן בלי גבול, שהרי כבר עברו שנים עשרים וחמשה פעמים בלי גבול, א"כ יהיה עכ"פ איזה כרך או ספר, שמזמן בנינו או חיבורו הנכתב עליו עד עתה יהיו שנים בלי גבול או אפילו ימים, וזה לא נמצא כן. ולא די שלא נמצא כן אלא שהוא נמנע, ע"ד יש לנמנע טבע קיים שימצא כן, כי אי אפשר לפה לאומרו ולא לאזן לשמוע, בשום אופן בעולם. וא"כ זהו תרתי דסתרי, שהדבר שמחוייב שיהיה כן, שמצא כרך ועיר וספר, שמזמן בנין הכרך וחיבור הספר, הנכתב עליו אז בפתח השער, עד עתה יהיה זמן בלי גבול. והוא ג"כ דבר נמנע בתכלית הנמנעות לומר זמן זה בפה, או במחשבה. הרי זהו מורה שהקדמות שקר מעיקרו, ועמ"ש מזה ג"כ לקמן אות כ"א. ועוד הנה כל טענות אנשי הקדמות שעולם כמנהגו נוהג, והרי אי אפשר לומר כן. שעל כרחנו הבתים ובניין העיירות, ושאר כלי בית כמו שולחן ומטה, נתהוו אחר זמן התהוות האנשים, שהרי אי אפשר שנעשו מעצמם, אלא הם מעשה ידי אדם, ולא מעשה ידי אדם לבד, אלא מעשה ידי אדם אומן חכם שהתלמד בטוב אומנות ומלאכה זו. א"כ על כרחך מין האנשים קודם לבנין הבתים והכלים, א"כ הבתים והכלים הם ודאי מחודשים, ולא קדמונים כמין האדם. וכמ"כ תאמר בכלים הנעשים מכסף וזהב, וכן המטבעות הנעשים מהם. שעל כרחנו הכסף והזהב והנחשת קודם להן, וגם להכסף והזהב והנחשת קדם העפר שמהם עושים הכסף וכו'. א"כ המטבעות ג"כ מחודשים. ואי אפשר לומר בשום אופן שקדמו כמו העפרות זהב וכסף, ואיך תתן לכולם הקדמות בהשוואה אחת. אלא ההכרח מזה ג"כ להודות על האמת שהעולם מחודש, והיה תחלה האדם, ואח"כ כשנתרבו בנו בתים, ועשו כסף וזהב מעפרות, ואח"כ עשו כלים, ומטבעות.

ד ואם יאמר האומר מאחר שסוף סוף מוכרחים אנו לצייר שמקודם מציאותינו עד מציאותינו והתהוותינו יש בלתי בעל תכלית אלא שאנחנו אומרים שהוא למעלה מהזמן, והרי זה ג"כ אינו מובן ומושג בשכל כלל איך ומה הוא מהות ומציאות שאינו בגדר זמן כלל, א"כ מה ראית להחזיק בדבר זה, כך תוכל לומר שהיה זמן בלתי בע"ת דאף שהשכל מראה שאי אפשר כן הרי גם שיהי' למעלה מהזמן לגמרי אין השכל משיגו, וא"כ מדוע תחליט שהמציאות בבע"ת הי' למעלה מהזמן יותר ממה שתאמר שהי' זמן בבע"ת אע"פ שהשכל מכחישו, כיון שמוכרחים אנו להודות שיש כאן דבר שלמעלה מהשכל ואין השכל משיג זה כלל, א"כ מנלן שהמציאות הקדמון הוא למעלה מהזמן ואין השכל משיג איך הוא למעלה מהזמן, שמא הוא בבחי' זמן אע"פ שהשכל מכחיש זה, מאחר דעל כרחנו מודים אנו שאין לסמוך בענין זה על השכל. אך באמת זה אינו מכמה טעמים, האחד כי זה שיהיה בחי' שלמעלה מהזמן אע"פ שאינו מושג בשכל איך ומה הוא, אבל עכ"ז ישיג השכל שכן ראוי להיות, והוא כי הנה הזמן עם המקום שניהם קרובים זה לזה וענינם אחד ר"ל אצלינו דכמו שאנו אין משיגים כלל איך ומה יהיה מציאות ומהות בלי בחי'