כא, א

הפעולות אשר יוחדו לכוכב כוכב מהם ומצד הייחסים שיתחדשו מהתמזגות ניצוציהם כי בזה ישלם נמוס הנמצאות השפלם וסדרם וישרם ביותר שלם שאפשר. ובהיות הענין כן ובהיות שכבר נתבאר שהדבר שימצאו לו סבה תכליתית הוא בהכרח מפעולת פועל הוא מבואר שהגרמים השמיימים וכל אשר בהם הוא מפעולת פועל. וכיון שהוא מפעולת פועל, בהכרח הוא הוה ר"ל מחודש. דא"א לומר שהפועל פעלו כן מעולם, דא"כ לא ימצא בהפעולה תכלית כמשנ"ת לעיל אות א ב ג ד. ולענ"ד סמך לדבריו מהמדרש רבות ר"פ לך לך א"ר יצחק משל לאחד שהיה עובר ממקום למקום וראה בירה אחת דולקת אמר תאמר שהבירה זו בלא מנהיג, הציץ עליו בעל הבירה אמר אני הוא בעל הבירה. כך לפי שהיה אברהם אבינו אומר תאמר שהעולם הזה בלא מנהיג, הציץ עליו הקב"ה ואמר אני הוא בעל העולם עכ"ל. ור"ל כמו הבירה והוא היכל גדול עם חדרים רבים, שניכר הטיב מהבנין שנבנה לתכלית ולכוונה בודאי אי אפשר שיהיה בלי מנהיג, ר"ל שלא יהיה מפעולת פועל, שזה אי אפשר. וכמו כן ויתר מכן העולם בכללו שיש בו כוונה ותכלית עצום שנראה וניכר שיש בו כוונת מכוין בודאי אי אפשר שלא יהיה מפעולת פועל. וע"כ יש פועל שפעלו ובראו וכמו כן מנהיגו עכשיו. א"כ דברים הקצרים של המדרש כוללים כל אריכות ראיית הרמב"ם והרלב"ג הזו. והרלב"ג כאן בפ"ז האריך לבאר שאין עצם הגלגלים ממש מתחדשים בכל רגע ר"ל שיהיו נפסדים לגמרי כל רגע ואח"כ חוזרים כן, לפי שאילו היה כן לא היו יכולים לסברתו להוכיח שהם חודשים אף שהם מפעולת פועל כמ"ש לעיל אות א' ע"כ האריך לבאר איך שהם קיימים באיש ואין נפסדים כל רגע כי אם בפנימיותם נמשך חיות תמיד מהבורא ית' אבל גופם עצמם קיים באיש. ובהכרח שנתהוו פעם א' וכיון שהם מפעולת פועל בהכרח הם מחודשים. זה נת' שם פ"ז מן ד"ה ובהיות הענין כן עד ד"ה ובכאן התבאר ולא עד בכלל. ואין צריך להאריך בזה כי בזולת הראיות לא יעלה על הדעת שגופם נפסד בכל רגע וחוזר ומתהוה.

[kitzur_begin] קיצור. יבאר איך בהשמים יש תכלית וכוונה בכל פרט והוא בשביל להשלים אלו הנמצאים שבארץ מין האדם ודצ"ח. וכבר נתבאר שהדבר שימצאו לו פעולה תכליתית הוא מפעולת פועל, ולא מעצמותו כמש"ל אות א' ואות ג'. וכשהוא מפעולת פועל בהכרח שהוא מחודש אחר ההעדר, כמשנ"ת שם ובאות ב' ד' הוספת הנ"ש ודחייתו לה"ר חסדאי.[kitzur_end]

וכבר^* כתבתי לעיל שכמ"כ בח"ה ש"א פ"ו^* מביא ג"כ מן התכלית והכוונה שיש בהעולם על החדוש כמש"ש כי אנחנו רואים אותו כו' והאדם כבעה"ב כו' עד והכוונה בכל דבר ממנו כוונת תועלת ותקנה למדברים כו' וכיון שידחה זה המאמר בגלגל קטן כו' ואיך יוכל לומר שיהיה מבלי כוונת מכוין כו' ומספיק בתשובת אנשי הקדמות עכ"ל דאין לומר שזה רק תשו' על דעת המקרה, ולא על אנשי הקדמות משום שיאמרו שזה לא במקרה כ"א מהאל ית' רק שבא בחיוב, דכבר מבואר התשו' ע"ז לעיל דמה שבא בחיוב לא שייך בו כוונת מכוון, וכ"מ פשט לשונו שזהו תשו' על אנשי הקדמות. וע"ש בפרק ז' בד"ה ועוד כי אנחנו מוצאים אותו כי הוא צריך בקיומו ותקונו קצתו אל קצתו כו' הירח וכוכבים אל אור השמש כו' וזה יורה כי כולם מחשבת חושב אחד ובורא אחד עכ"ל, א"כ כ"ז ראיה על החדוש, וכן מובן ממ"ש בשער הבחינה פ"ג ושהבורא יתברך הרכיבו הרכבה נכונה וסדרו כו' ושמוהו רומז אליו וכו' כאשר תורה המלאכה על עושה והבנייה על בונה ס"א והבית על בונהו וכו' עד וישימם כסולם להבאת הראיות על בורא הכל יתברך ושם רפ"ד אחת מהנה סימן וכו' והחמישית כו' לתקנת האדם וכו'. ובשער חשבון