ה, ב

[kitzur_begin]דבר בפ"ע הוא ג"כ בלתי בעל תכלית שזהו ענין מחוייב המציאות א"כ מדוע יתחייב להיות מורכב ומחובר עם חבירו. א"ו אם כן הוא שכל כח בפ"ע בב"ת ומחוייב המציאות. על כרחך ההרכבה היא אפשר המציאות. וכיון שאינו מחוייב המציאות הוא מחודש ולא קדמון. ועוד בהכרח לא נוכל לומר כי חלקי המורכב נפרדים בב"ת כי א"כ יהיה הבבע"ת גדול מהבבע"ת וזה שקר מבואר זהו תוכן דבריו. וכל זה ראיה פלסופית. אבל הראיה היותר גלויה לחוש וראיה ממשית הוא כיון החבור וההרכבה נראה מאד שהוא מכוין בשביל איזה פעולה יוצא לחוץ ממנה היינו כנ"ל בדברי ח"ה א"כ זהו ודאי מכוונת פועל ועושה ומרכיב ומחבר הדבר בשביל התכלית ההוא. ודברי הפחד יצחק והח"ד הם ג"כ סניפין לזה). [kitzur_end]

במ"ש ^* בשם הפחד יצחק ואין סברא להתעקש כו' הנה עקשות זו מבואר בהש"ט במ"נ שהשיג בזה על המ"נ דס"ל בפשיטות שכל מורכב אינו מחוייב המציאות כמ"ש בהקדמה הכ"א והכ"ב ושם שתק הש"ט, ושתיקה כהודאה. ואח"כ פ"א מחלק ב' סד"ה עיון שלישי כ' אמר ש"ט זה המופת לדעתי אינו מופת אם לא יתבאר ראשונה שא"א שיהי' מחוייב המציאות מורכב כו', יעו"ש סוף הפרק גבי מ"ש במ"נ דרך אחר בהרחקת הגשמות וכו' וכל מורכב א"א לו מבלתי פועל כ' הש"ט וזאת ההקדמה היא מסופקת מאד כי יש לאומר שיאמר אם המורכב קדום א"צ למרכיב כו'. והנך רואה שהרמב"ם במ"נ עם היותו נמשך אחר ד' ארסטו מסכים בזה בפשיטות אל דעת הרס"ג והח"ה שכל מורכב א"א שיהיה מחוייב המציאות כו'. וגם הש"ט נ' רק כמסתפק ואומר אם לא יתבאר ראשונה כו'. גם כ' שכן יחשב בתחלת הדעת, רק ס"ל שלא יודע עדיין מופת על זה. ונ' אף לדעתו אין זה אלא בנבדל מגשם, אבל בגשם כמו הגלגל ודאי א"א שיהי' מורכב ומחוייב המציאות. דממ"נ אם הוא רק חומר בלי נפש, ודאי אינו מחוייב המציאות, ואם מורכב מנפש וגוף, כמו האדם רק שגופו מחומר זך, הרי עכ"פ הוא מוגבל. ועוד הרכבה שני הפכיים כאלו רחוק מאד ממחוייב המציאות. ועוד שרואים שהגלגל נעשה בתכלית וכוונה בשביל דבר שחוץ ממנו היא הארץ וכל אשר בה. ועוד א"כ יהיו מחוייבי המציאות רבים, הגלגל מחוייב המציאות, והארץ מחוייב המציאות, והמים הימים מחוייבים המציאות, שהרי ודאי לא הגלגל עשה את הארץ והימים, וגם הגלגלים הם רבים, וכל א' יש לו הילוך בפ"ע, ע"כ צ"ל כ"א וא' מחוייב המציאות בפ"ע. ואחכ"ז כל אלו מחוייבי המציאות מתנהגי' כאיש אחד. כ"ז רחוק ונמנע ונראה שזהו שקר, ולא אמת.

ה עוד ביאר הח"ה^* ענין ההרכבה והחבור הנראה בעולם וז"ל וסדר זריחת השמש ובואה להעמיד עתי היום והלילה, ועלייתה (בצפון בקיץ כי שם הישוב שאז עולה לרום גלגלה וגם לרום נוכח ראשינו. מ"ה. והמ"ל כ' בקיץ היא הולכת ברום הגלגל נוכח ראשינו ומזה נתהוה החום בקיץ) וירידתה (בדרום בחורף שאז היא בשפל גלגלה ורחוק מנוכח ראשינו וזה ידוע למתחילים בחכמת התכונה ונראה לחוש כי השמש בימות החורף אינו עולה כל כך לנוכח ראשינו כמו בימות הקיץ. מ"ה.

והמ"ל כתב בחורף היא הולכת בשפל הרקיע ולכך הקור שולט בעולם והכל הוא לתועלת גדול לבני אדם כמו שיתבאר בשער הבחינה וכאן הזכירם בדרך כלל. ע"ש פ"ג גבי תזרח השמש יאספון וגבי כהשתנות עניני השנה בארבע תקופותיה ובפ"ה גבי כי תועלות האור כו' ולולי חשכת הלילה כו' ע"ש) להמציא הקור והחום והקיץ והחורף (וז"ש בתלים סי' ע"ד לך יום אף לך לילה כו' קיץ וחורף אתה יצרתם כו', ועמ"ש ע"ז בסידור שער ל"ג בעומר). מעניני הזמנים ותועלותיהם. ושנותם תמיד (לשון חזרה פעם אחר פעם כמו ועל השנות החלום פעמיים) על סדור אחד מבלי הפסק (וזה