קנא, ב

להעיר מפסוק ותומכיה מאושר, אשריכם זורעי על כל מים, תמוך אשורי במעגלותיך תלים י"ז ה', לא תמעד אשוריו תלים ל"ז ל"א היינו רגליו שפוסע בהן וזהו ענין שנאמר באשר וטובל בשמן רגלו, ורגלים בחי' מעשה.

אוה"ת וזאת הברכה ע' א'תתפד

[zman_begin]אששיות [zman_end]

ד"א סמכוני באשישות אלו ההלכות המאוששות, פי' המ"כ החזקות והמאירות והבהירות מלשון אששיות שקורין לנטערנא עכ"ל. ולפע"ד לא דק דעששיות הוא משורש עששה מכעס עיני כדפרש"י בתלים סי' ו', והוא אדרבה כיהוי ראות העין משא"כ שרש אשש באלף הוא לשון חוזק הפך ענין עשש, ואפ"ל ע"י שהתורה נק' עוז ותושיה שנותנת כח בנה"א ומתשת כח נה"ב בד"ה בחדש השלישי, זהו ענין אשש באלף לשון חוזק נה"א ועשש בעין שמקהת ומרקבת כח נה"ב כו'.

חקירה פט, א

[zman_begin]אתא [zman_end]

ראה אוה"ת נ"ך כרך א ע' שלב.

[zman_begin]בזק [zman_end]

והחיות רצוא ושוב כמראה הבזק, והנה בש"א סי' י"א ח' ויפקדם בבזק פרש"י רבותינו אמרו בשברי חרסים, לשון אחר בבזק באבנים שנטל מכל אחד אבן ומנאם, כצרור אבן במרגמה, משלי כ"ו ח', תרגום האיך בזקא דכיפא בקלעא, לשון אחר בבזק שם מקום כמו וימצאו את אדוני בזק בבזק, שופטים א' ה' עכ"ל, וכן ביומא דכ"ב ע"ב דהאי בזק לישנא דמיבזק הוא ופירש"י שברי חרסים כו' ובערוך ערך בזק הביא המשנה פב"ת דערכין בוזקין מלח ע"ג הכבש פי' לשון פיזור, וברבות בראשית פכ"ו ע"פ לא ידון רוחי, לפי שבעוה"ז הרוח היא נבזקת באחד מאבריו אבל לע"ל היא נבזקת בכל הגוף שנאמר ואת רוחי אתן בקרבכם, ופי' המ"כ נבזקת נפזרת שתהא קשורה בכל אברי הגוף כו' עכ"ל וא"כ לפ"ז לכאורה יש לפרש כמראה הבזק ג"כ שהם מתפזרין שתהא מתקשרת למעלה באור א"ס ב"ה.

אוה"ת נ"ך כרך א ע' שצה

[zman_begin]בלק [zman_end]

גם בלק מלשון חורבן או פתיחה כמ"ש בישעי' כ"ד א' בוקק הארץ ובולקה, ובנחום סי' ב' י"א בוקה ומבוקה ומבולקה. ופרש"י בוקה רקנית כו' ומבולקה מפורצת בחומותי', והלע"ז צו בראכין אירי מאויערין. ות"י בזיזא ומתבזזא ופתיח' תרעא עכ"ל נמצא ומבולקה לשון פתיחה שנפתחו שעריה, א"כ ענין וירא בלק אם נפרש לשון פתיחה היינו ע"ד מ"ש בענין פלשתים ליצנים היו לשון מבוי המפולש הפך קבלת עול מלכות שמים וזהו עיר פרוצה ואין חומה.

אוה"ת בלק ע' תתקב^*