לא, ב

מאה פעמים, משום שא"כ אתה עושה את הבלתי בע"ג לבעל גבול, שאתה מונה בו מספר, פעם אחד בלתי בע"ג ושני פעמים בלתי בע"ג. זה אי אפשר והוא שקר, וכן ודאי נכון ואמת שזה שקר. וכיון שזה הנחה אמיתית א"כ על כרחך גם הדורות היו בגבול שאם היו בלי גבול היו ע"כ אנשים אלף מילייאן פעמים בלי גבול. וכמ"כ נאמר בזמן, שאם היה הזמן החולף בלי גבול הכל שנים היו ימים לכל הפחות שס"ה פעמים בלי גבול וא"כ הי' החלק כמו הכל, וכמו דמהאי טעמא החליטו שאי אפשר שיהיה גשם בלי גבול, אלא שהנמשכים אחר אריסטו חילקו בזה, משום שהזמן החולף והאנשים שעברו כולם בלתי נמצאים היום משא"כ הגשם שנמצא היום כולו. עיין בדברי הרש"ט ס"פ ע"ד מחלק א' מ"ש בזה ואין בחילוק זה שום טעם נכון לומר דמפני שהאנשים עברו וחלף יוכל להיות כפילות רבות עשר פעמים בלתי בע"ג או מילייאן פעמים בבע"ג, ובדבר שנמצא עכשיו א"א לומר כן אפילו שני פעמים בלתי בע"ג, אין לזה שום טעם וריח. דהא ממנ"פ המופת במקומו עומד, שבהכרח כשתניח שהיו דורות אנשים בלי גבול, אזי בהכרח יתברר שיש בלי גבול גדול מבלי גבול עשרים פעמים או אלף מילייאן פעמים, כמו שאתה אומר כן במספר גבולי אלף מילייאן פעמים אחד או שנים, כן מוכרח שכן הוא גם בענין בלי גבול יש לכופלו שני פעמים בל"ג ואלף מילייאן פעמים ויותר כו', ואפשר אף לומר בלי גבול פעמים בלי גבול כו'. שאל"כ א"א לקיים בשום אופן שהיו דורות אנשים לבלתי גבול. וכיון שכן מדוע א"א לומר כן גם בגשם העומד לפנינו וכן בגשמים הרבה דמאי שנא, אין שום חילוק ביניהם, רק עקשות לבד בלי שכל. וכיון שכן והרי הם עצמם מחזיקים בכל כוחם היפך זה גבי הקדמה א' וב' שבפרק אחד מחלק שני, וכנזכר לעיל. ממילא מוכרח שגם האנשים לא היו אלף מילייאן פעמים בלי גבול עד"מ כמו שאתה ממאן זה בענין מקום. וכן אי אפשר לומר כן גם בזמן, שא"א לומר שהי' זמן אלף מילייאן פעמים בלי גבול, כמו שא"א לומר כן במקום, דהמקום והזמן שניהם ענין אחד וכמו שא"א לנו בלי מקום כך א"א לנו בלי זמן. ולכן כמו שבמקום גשמי א"א לומר בו בלי גבול כמ"כ בהזמן ומטעם ומופת הנ"ל. וכיון שכן על כרחך העולם מחודש ולכן באמת לאמתו גם בדורות ובזמן האמת כדברי הח"ה ורס"ג, והש"ט ס"פ ע"ד הנ"ל בשם אבונצר, לא הבינו שתכלית היוצא מהמופת דגבי מקום וגשם שא"א שיהי' בלתי בעל גבול, תכליתו הוא שאי אפשר לומר כמה פעמים בלי גבול, כי אם פעם אחד, וזה שוה בין באנשים הבאים זה אחר סור זה בין בנמצאים בזמן אחד דמאי שנא. דאם באנשים שבאים זה אחר סור זה יש כן, גם בנמצאים עכשיו אין טעם שא"א שיהיה כן, כ"א הם לקחו המופת שאי אפשר שיהיה החלק כמו הכל. ועל כן חילקו ביניהם, דלא דמי בזה החולף למה שהוא עכשיו יחד. אבל האמת והמכוון הוא שאי אפשר שיהיה בבע"ג ויאמר עליו אלף פעמים בבע"ג, שזה שיאמרו אלף פעמים לא שייך רק על בעל גבול, לא על בלתי בעל גבול, ובזה אין לחלק כלל בין בא זאס"ז ובין בבת אחת. וכיון שזה מוסכם מכל הפלסופים שא"א שיהיה גשם בבע"ג מטעם הנ"ל כמ"כ כן הוא לענין האנשים שחלפו שא"א לומר שהיו בבע"ג. ולחזק הענין שא"א שיהיה בבע"ג גדול וכפול עד"מ אלף פעמים בבע"ג דאל"כ אמאי כתבו כל המחקרים בענין שיש לנמנע טבע קיים שא"א שימציא השם יתברך נמצא אחד שיהי' כמוהו כמ"ש הרמב"ם ח"ג פט"ו. וזה מושכל ראשון. ואמאי לא נימא שימציא מצוי שהוא בלתי בעל גבול, והבורא ית' הוא בבע"ג פעמים בבע"ג. דכמו שאתה מונה אלף מילייאן פעמים בלתי בע"ג, כך תוכל למנות בבע"ג פעמים בבע"ג, מאחר שהבבע"ג הוא ג"כ בגדר מספר. וא"כ יוכל