כ, ב
ה (רלב"ג* מאמר שישי פ"ז ועתה נבאר איך בהשמים וכל אשר בהם יש תכלית וכוונה מכוונת כמו בבנין בית ויתר מזה, ונאמר שכבר נתבאר הטיב בלי שום ספק, שכל המציאות של עצם השמים הוא בתכלית מה שאפשר מהשלמות להשלים אלו הנמצאות שבארץ מין האדם ובעלי חיים וצומח ודומם עד שאם היה נפסד מעט מהסדור ההוא היו נפסדות אלו הנמצאות, והמשל שמרחק הגלגלים של השמים מהארץ הוא בתכלית השלמות ר"ל בשיעור ומרחק מכוון כדי שאזי יושפע ממנו הפעולות אשר יצטרכו שיהיה מהם שלימות אלו הנמצאות אשר בארץ. והענין שכבר נתבאר שבהתחלף שיעור המרחק יתחלפו הפעולות המסודרות ממנו, ועל כן מרחק זה של הגללים הוא בשיעור מכוון בתכלית שאזי יומשכו ממנו הפועל המצטרך, קיץ וחורף קור וחום כו' ושארי ענינים. א"כ הרי מבואר מצד המרחק של השמים מהארץ שנעשו השמים בשביל תכלית ומכוון. (ב) וכן נתבאר ששעור הכוכב הוא בתכלית מה שאפשר מהשלמות אל שיושפע ממנו בכאן מה שיושפע עד שאם היה יותר גדול או יותר קטן היה נפסד זה הסדור. (ג) וכן נתבאר שתמונת גלגלי הכוכב עד שיהיו קצתם בלתי נוכחי השטחים ויהיה מרחק מריבוי שטחיו המרחק ההוא אשר ימצא בהם לפי מה שנתבאר גם כן על האופן היותר שלם שאפשר להשלים מה שבכאן מפני מה שיתחדש מזה מקורבת הכוכב ממנו פעם ומרחקו פעם ומפני מה שיתחדש מזה מחלוף התנועה לכוכב עד שיהיה תנועתו פעם מהירה ופעם מתאחרת. (ד) וכן יתבאר שסדור גלגלי הכוכב הוא גם כן באופן היותר שלם שאפשר אל שיושפע מהכוכב הפעולות אשר יצטרך זה המציאות שיושפע ממנו עד שאם היה סדורם באופן אחר לא היה אפשר שתתחדש מהם זאת התנועה המורכבת הנמצאות להכוכב אשר אי אפשר שיושפע ממנו מה שיצטרך להשלמת אלו הנמצאות אלא בה. (ה) וכן יתבאר שחלוף נצוצי הכוכבים הוא בתכלית מה שאפשר מהשלמות בדרך שיושפע מהם הפעולות המתחלפות אשר יצטרכו להשלמת מה שבכאן וזה שנצוץ השמש היה דרך משל מתחלף לנצוץ הירח כדי שיתכן שיושפע מהשמש חמום האויר ומהירח נתינות הלחיות ולזאת הסבה היו צבעי אלו הנצוצים מתחלפים כמו שקדם. (ו) וכן יתבאר שמקום הכוכב בגלגלו הוא בתכלית מה שאפשר מהשלמות בדרך שיושפע ממנו אל מה שבכאן מה שיצטרך שיושפע ממנו שאם היה הכוכב יותר קרוב אל הצד הצפוני או אל הצד הדרומי לא היה שופע ממנו מה שיצטרך שיושפע ממנו לאלו הדברים כמו שהתבאר במה שקדם. קיצור מרחק הגלגלים. שעור הכוכב. תמונת גלגלי הכוכב. סדור גלגלי הכוכב. חלוף נצוצי הכוכבים. מקום הכוכב בגלגלו. (ז) וכן נתבאר שמספר גלגלי הכוכב הוא ביותר שלם שאפשר אל שתשלם בו התנועה המורכבת הנמצאת לכוכב אשר אי אפשר שיושפע ממנו מה שיצטרך להשלמת אלו הנמצאות אלא בה. (ח) וכן נתבאר שהיות בגלגל העליון כוכבים רבים באופן אשר הם נמצאים בו הוא בתכלית מה שאפשר מהשלמות להשלים מה שבכאן מהנמצאות השפלות כי בזה יתחדשו מהכוכבים פעולות מתחלפות ישלם בזה האופן רבוי הנמצאות. (ט) וכן נתבאר שהיות לקצת הכוכבים אור מעצמם ולקצתם מזולתם הוא בתכלית מה שאפשר מהשלמות להשלים מה שבכאן מהנמצאות. (י) וכן נתבאר שחלוף חלקי הירח קצתם מקצתם, עד שקצתם הוא מקבל האור וקצתו בלתי מקבל האור, הוא בתכלית מה שאפשר מהשלמות להשלים מה שבכאן. (יא) וכן נתבאר שהעגול החלבי ומקומו מגלגל הכוכבים הקיימים הוא בתכלית מה שאפשר מהשלמות להשלים אלו הנמצאות. (יב) וכן יתבאר שמספר הגלגלים בכללם והכוכבים הוא בתכלית מה שאפשר מהשלמות אל שישלם מה שבכאן מן הנמצאות ביותר שלם שאפשר מצד
הערות
- *. ה (רלב"ג : להקל על המעיין, נדפס כל הפרק לקמן בהוספות ע' 360.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.