ה, א

מחובר מעצם ובשר, ומורכב הוא דבר המעורב משני דברים שאינן נכרים כמו המים בתוך העיסה, או חתיכה אחת שיש בו כמה חלקים ועיין ברו"ח^* פ"ט. מ"ל) אין חלק מחלקיו מבלי חבור וסדור (שהכל מחובר משני דברים מסודר זה אל זה כל דבר אל מה שצריך אליו במקומו הראוי לו. מ"ל. והמ"ה^* כ' ר"ל שסודרו הדברים זה אצל זה או זה בתוך זה). כי אנחנו רואים אותו בהרגשתינו ושכלנו כבית הבנוי אשר זומן בו כל הצריך לו. השמים ממעל כתקרה והארץ מתחת כמצע (כמטה מוצעת להילוך ולהשתמש האדם עליו. מ"ל) והכוכבים מסודרות כנרות. וכל הגופות צבורות בו במכמנים (באוצרות. מ"ה*. ונראה שהוא מלשון ומושל במכמני הזהב והכסף בדניאל סי' י"א מ"ג ופי' במצודות ענינו אוצרות מסתרים ודומה לו בלשון ארמית כי ואשר לא צדה משפטים כ"א י"ג ת"א ודלא כמן. והמ"ל כ' וז"ל צבורות כו כמכמונים, כמו שאוצר דברים הרבה באוצר שלו שיהיו מוכמנים לו כל אחד במקומו ובזמנו כל דבר למה שצריך כי אין שום דבר אחד בעולם שלא יהיה צורך לעולם בו וכולם צורך לאדם וכ"כ הרמב"ם בהקדמת סדר זרעים, וכ' הכוזרי וז"ל מ"ה סי' י' אע"פ שאין אנו יודעים מה התועלת ברוב הברואים כאשר לא נדע כלי הספינה ונחשבה ללא צורך ויודעם בעל הספינה ועושם. וכאשר לא נדע תועלת הרבה מאברינו ועצמינו אלו היו מפורדים לפנינו לא היינו יודעים תועלת כל עצם ועצם וכל אבר ואבר אע"פ שאנחנו משתמשין בהן. וברור לנו כי אם היינו חסרים אחד מהן יהיו מעשנו חסרים, ונצטרך אליו.

וכן כל חלקי העולם ידועים וספורים אצל בוראם עליו אין להוסיף וממנו אין לגרוע עכ"ל ע"ש) כל דבר למה שצריך לו. והאדם כבעל הבית המשתמש בכל אשר בו, ומיני הצמחים מזומנים לתועלתו, ומיני החיות משתמשין להנאתו כמו שאמר דוד ע"ה תלים סי' ח' תמשילהו במעשה ידיך, כל שתה תחת רגליו, צפור שמים ודגי הים, עובר ארחות ימים.

[kitzur_begin] קיצור. מזה נראה שהעולם מחובר ומורכב כמו באבר עצמות בשר וגידין וכללותם אבר אחד כמ"כ השמים כתקרה והארץ כמו רצפה והכוכבים נרות, וגופות בע"ח וצמחים כמו שצבור בבית בחדרים דברים הצריכים לבעה"ב כמו פת ומלח יין ושמן במרתף, והאדם הוא הבעה"ב. הרי העולם כבית בנוי ובו בעה"ב אשר זהו ודאי חבור כמה דברים מפורדים שיהיו מחוברים ומורכבים יחד להיות מהם דבר אחד. (ומלבד החבור וההרכבה שזהו המופת שהזכיר הח"ה עוד נראה מזה שחבור והרכבה זו יש בו כוונת מכוין בשביל תועלת אחת והוא האדם שכל העולם נברא לצוות לזה. וכיון שיש בו כוונה ותכלית ע"כ שהוא מפעולת פועל כמשל"ק בשם הרלב"ג. וזהו נוסף על טענת החבור וההרכבה. וגם בזה נדחה מ"ש הח"ד^* ב' פחד יצחק, וז"ל ואין סברא להמתעקש לחשוב ולהרהר אולי יצוייר ענין מחובר ומורכב שהוא קדום בהתחברותו והרכבתו ולא קדמו לא בטבע ולא בזמן שום מחבר ומרכיב כי לא היה צריך לו. דזה אינו כי ענין שמהותו מחובר ומורכב, הרי נעשה בו מעשה ההתחברות וההרכבה, וע"כ היה דבוק בו עת וזמן שנתחדש בו ונעשה בו מעשה ההתחברות וההרכבה ההוא עכ"ד. והח"ד כ' עליו שדבריו כהים אלא האריך בראיה לבאר שעל כרחך החבור וההרכבה הוא מחודש. ותוכן דבריו דעל כרחך לא ימלט אם שני חלקי המחובר והמורכב היינו אותן השני דברים שהוא מחובר ומורכב מהן, אם כל אחד בפני עצמו בעל תכלית או בלתי בעל תכלית. ואם נאמר כי כל אחד בבחי' עצמו הוא בעל תכלית, א"כ גם המורכב משניהם בהכרח בעל תכלית, ולכן אי אפשר שיהיה קדמון שהוא ענין בלתי בעל תכלית בודאי. ואם נחשוב היות כל א' בפני עצמו ג"כ בלתי בעל תכלית, א"כ ודאי ההרכבה אינה מחוייב המציאות כ"א אפשרי המציאות, דמדוע יהי' מחוייב כיון כל [kitzur_end]