קנא, א

[zman_begin]ארך אפים [zman_end]

פי' ארך לשון והעלה ארוכה ורפואה וכמ"ש כי אעלה ארוכה לך וממכותיך ארפאך בירמי' סי' למ"ד י"ז ות"י ארי אייתי אסיא לך, וכן פרש"י שם ארוכה רפואה וכן בספרי השרשים בארך יש ב' שרשים הא' לשון אריכות, הב' רפואה ומזור, ומ"מ שניהם ענין א' דהמכה הוא ענין קיצור לקצר ימיו של אדם, וע"כ לשון רפואה שפיר שייך לקרות ארוכה, וכן שרש הדינין מזעיר והרפואה מאריך עכ"פ לפ"ז ארך אפים לשון אף ודינין הנמשכים מז"א שהם נרפאים ומתמתקים ע"י גילוי פנים דע"ק בפנים דז"א, וע' בפ' ויקרא דט"ו סע"א ע"פ ישר יחזו פנימו, ואפ"ל לפ"ז אפים לשון רבים ע"ש ההסתכלות פנים דע"ק בפנים דז"א וזהו ענין פנים אל פנים הנאמר במשה כמ"ש הרמ"ז פ' ואתחנן.

אוה"ת תשא ע' ב'סג

[zman_begin]ארפא — ארפה [zman_end]

ראה אוה"ת נ"ך כרך א ע' שלב.

[zman_begin]אש [zman_end]

ובמכלול להרד"ק ערך אש אש לוהט יתכן ששרש מלה הזאת אשש אשה הוא לה' ע"ש שהוא כלה באש וכן בלע"ז פאייער אופיר, ובשרש אשש פי' יסודות זכרו זאת והתאוששו והתחזקו כמו שהאשישים שהם היסודות חוזק הקיר סמכוני באשישות..

עוד במכלול אשה נפלו אשיותיה בירמי' סי' נ' ט"ו ר"ל יסודות, נמצא בלשון אש יש ג' ענינים אש ממש וחוזק ויסוד וכ' בש"י שאש ממש הוא ג"כ לשון חיזוק כי עז כוחו ויורה ע"ז התגברותו למעלה אשר לא כן שארי היסודות הטבעי' היורדים הם למטה ונראה ראיה לזה שהרי הקב"ה נמשל לאש שנא' כי ה' אלקיך אש אוכלה הוא מוכרח שהאש הוא דבר חזק מאחר שהקב"ה נמשל אליו והנה לבד ג' שרשים הנ"ל אש אשה אשש יש עוד ענין איש ואשה ומזה ג"כ אישון בת עין, ובשרשי' נראה שזהו שרש בפ"ע אכן לפמ"ש בע"ח שהמדבר עיקרו נגד יסוד האש א"כ הוא ג"כ לשון אש ועוד כי חיבור ויחוד האיש עם האשה בא ע"י התאווה שהוא מיסוד האש.

אוה"ת פינחס ע' א'צח-צט

[zman_begin]אשורנו [zman_end]

אשורנו תרגום סכיתי' והוא ג"כ תרגום של הבטה הבט נא השמימה ת"א אסתכי ויבט הפלשתי ויראה בש"א סי' י"ז מ"ב ת"י ואסתכי פלישתאה וחזא.

אוה"ת בלק ע' תתקיד

[zman_begin]אשר [zman_end]

והנה אשר ג"כ לשון רגלים כמו תמוך אשורי במעגלותיך תלים סי' יז, ה דפי' במ"צ אשורי הרגלים הפוסעים וכן לא תמעד אשוריו תלים סי' לז, לא וכן ת"י אשוריו אסתורוי, והיינו כמבואר ביבמות פי"ב דק"ג ע"א האי אסתוירא עד ארעא נחית יעו"ש, וכן תלים סי' מ' פסוק ג' ויקם על סלע רגלי כונן אשורי פרש"י צעדי, נמצא אשר הוא ההילוך ברגלים והוא ענין קיום המצות מעשיות שהם הנקראים רגל, כי המעשה נק' רגל לגבי התורה שנק' ראש.

אוה"ת בראשית כרך ב' שפה, א