קיא, ב

הם קיימים באיש, משא"כ בזמן. הג' שהם נולדו זה מזה ושייך עליהם טענה הנ"ל שא"כ קדמו לקדמות משא"כ בזמן ועוד שהם דומים לעילות ועלולים שהכל מודים שא"א שיהי' אין תכלית להם, אף שיש חולקים על חילוק הג' כתבו האחרונים שהם דברי הבל, ועכ"פ חילוקים אלו גדולים יותר מהחילוק שבין זאס"ז ובין בבת אחת. ועוד חילוק ד' כי גם הזמן היינו לא זמן קיום העולם והנבראים, כ"א המשך קיום הבורא הקדמון ית' שאינו כמהות זמן שלנו, רק קיום הקדמון. וא"כ איך שיהי' זמן זה י"ל שאינו דומה כלל לזמן של קיום הנבראים. ועיין משארז"ל על המשנה פ"ק דר"ה, בר"ה כל בני העולם עוברים לפניו כבני מרון, ואמרו בגמ' ואעפי"כ כולם נסקרים בסקירה א' וע"ש בפי' המשנה להרמב"ם ובתוי"ט, ואעפי"כ ודאי אינו דומה לגוף אישי חי ומדבר.

ז) והנה לכאורה י"ל כל המופתים שהבאנו למעלה שהעולם מחודש משום שאי אפשר שיעבור זמן בבע"ג מזקני עד עתה זמן היותי, זהו ניחא ודאי אם נאמר שהזמן הוא נברא ומחודש לגמרי, ומקודם לא הי' שייך שום זמן כלל כ"א למעלה מגדר הזמן, ואע"פ שזה אינו מושג וקשה לקבל על השכל, עכ"ז הוכחנו דלומר שעבר זמן בלתי בעל גבול מזקני עד היותי הוא מוחש שאי אפשר, ע"כ מוכרח שיש בחינה שלמעלה מהזמן לגמרי וכנ"ל. אבל לדברי קצת דיעות המחקרים שגם קודם בריאת העולם הי' דמות זמן, ויש למצוא קצת סמך לזה ממ"ש במד"ר פ' בראשית פ"ג א"ר יהודא בר סימון יהי ערב אין כתי' כאן אלא ויהי ערב מלמד שהי' סדר זמנים קודם לכן א"ר אבוה מלמד שהי' בורא עולמות ומחריבן עד שברא את אלו אמר דין הניין לי, ודין לא הניין לי, משמע לכאורה שקודם בריאת העולם הי' סדר זמנים. ואפ"ל דהיינו מעת שהיה בורא עולמות ומחריבן. והמ"כ פי' דהיינו קודם שנתלו המאורות. ובמד"ר פ' מצורע ר"פ י"ט אמרו ב' אלפים שנה קדמה תורה לבריאת עולם שנאמר ואהי' אצלו אמון ואהי' שעשועים יום יום, ויומו של הקב"ה אלף שנה, שנא' כי אלף שנים בעיניך כיום כו', אך באמת יש פירושים^* מהו ענין סדר זמנים ומהו יומו של הקב"ה, שהמכוון י"ל בחי' אצילת העשרה ספירות שמהן יש שהן שרש התהוות הזמן ע"כ הם נקראים סדר זמנים, משא"כ הוא ית' הוא למעלה מהזמן לגמרי, וכמש"ל בשם הרשב"א, וז"ל הרס"ג בספר האמונות והדיעות מאמר ראשון פרק חמישי, ושמא יחשוב ג"כ בזמן ויאמר קודם התחדשו הגשמיים האלה, איך הי' הזמן ההוא ערום מהנמצאות כולן, וזה עוד אין יאמר אותו, כי אם מי שהוא סכל גדר הזמן, ויחשוב כי הוא דבר יוצא חוץ לגלגל, ושהעולם כולו בו, ואין אמיתת הדבר כן, אבל אמיתתו השארת הנמצאות האלה, ענין אחד אשר מהגלגל ומה שלמטה ממנו, וכאשר לא יהיו אלה הנמצאים בטל שיאמר זמן בשום צד עכ"ל. וזהו ממש ע"ד שכתב שם לעיל מיני' בענין מקום, וכאשר לא תהי' ארץ ולא גשמיים יבטל שיאמר מקום בשום