פח, א
שהוא המאור בעצמו שהוא בעל האור שמאיר בג"ע כו' רק שזה נתגשם בענייני גשמיים כו' אבל הוא המהות הרצון שלמעלה ממש רק שנתגשם כו' וזהו כמו דכתיב כי טל אורות טליך שנתגשם ודכו אותו במדוכה כו', אך ורק שהעסק שבתורה צריך להיות בבחי' ביטול שהוא בעצמו יהיה בטל לגמרי והדבור שמדבר בד"ת הוא רק דבר ה' שמלובשת בו כו' וכדכתיב ואשים דברי בפיך כו'.
[kitzur_begin] קיצור שלע"ל עין בעין יראו, זהו עיקר הרפואה, ועכ"ז סמכוני ע"י חיצונית התורה כי עוטה אור כשלמה והיינו תומ"צ שבהם ג"כ מלובש המהות ממש רק שנתגשם בענין טל אורות טליך, ולכן יתמלא שמחה וזהו סמיכה לחולת אהבה ולע"ל יהי' גילוי פנימית התורה בחי' שער החמישים המחבר גילוי אור א"ס בבחי' ראיית המהות, ועמ"ש במ"א ע"פ אלה* תולדות, ואלה בזכות מי עומדים בזכות ואלה שמות בנ"י וכו' אלה העדות והחוקים כו' ברבות ר"פ ויקהל, א"כ י"ל ע"י ואלה שמות כו' אלה החוקים כו' יהיה הגילוי ממש איך מי ברא אלה כו' וזהו פלג אלקים כי עכשיו שם אלקים מסתיר ואין גילוי רק ע"ד ידיעת המציאות ולע"ל יהי' מבחי' אלקים גילוי מי אלה כו'.[kitzur_end]
בין המחקים בכי"ק, כי* חולת עמ"ש ע"פ ויחל* משה וברבות באג"ה סי' ל"א שכינתא מרעא, בת"א פ' בראשית בד"ה צאינה מענין חולה, בד"ה רפאני ה' וארפא ועמ"ש ע"פ ואומר חלותי היא שנות ימין עליון.
סמכוני באשישות ביצה ב' כ"א א', מס"ס ט"ז י"ג ג', ע"ה נ"ד קע"ח א', ר"ח, רבות בשה"ש ט"ו א', זח"א עמוד ר"ס, שע"ד ח"ג ס"ט ת"א, ילקוט ח"א ע"ח ב', של"ה מ"ט א' נ"ב א' קס"א א' קע"ט א' שכ"ט ב' של"ה ב' ש"מ ב', חס"ל מעיין שישי כ"א:
בבוך שלי ב' פערטיל ע"ב, בביכעל לאזני פערטיל שבת פ' שופטים, אחר תתן אמת ליעקב בבה"ז פ' שמיני, בתרגום:
לקיצור פ"ג*: ועמ"ש בד"ה אם בחקתי בפי' כי לא יראני האדם כו' מהו ענין ראייה, חולה חסר שער נ' וזהו בגלות שאין מונים יובלות, וכמ"כ במקור נש"י ביחוד פב"פ באצי' גילוי מהות, משא"כ עכשיו שהיא בבי"ע כו' ויש לבאר ענין שארה כסותה עונתה, לפ"ז סמכוני ע"ד ההפרש בין הטפה גשמיות לגבי מקורה נק' זה סמכוני ע' בה"ז בראשית כז"א ודוחק, וא"י לקבל מאכל, כי נתקלקל האצטומכא אהוי"ר כח העיכול:
לקיצור פ"ד: והרפואה יהי' לע"ל, ועמ"ש בענין שכח הראיה מלובש בשחור שבעין והיינו ע"י שנזדכך כו':
לקיצור פ"ה: ולע"ל תקראי אישי ולכן עכשיו סמכוני באשישות וכן לע"ל כתפוח כו' כן דודי כו' לכן עכשיו רדפוני בתפוחים:
לקיצור פ"ו*: עמ"ש בבוך על שני פערטיל המתחיל צאינה וראינה מענין באשישות, להעיר מענין בריש כל אסוון אנא חמר ס"פ חזקת, ובמהרש"א שם דקאי על סודות התורה וכמ"ש ביומא ע"פ ותירוש זכה נעשה ראש כו' ועמ"ש ודם ענב תשתה חמר, ובפסוק ודם ענבים סותה, אורייתא סתים וגליא לכן ע"י סתים מתעורר בחי' ישראל סתים וגליא כו' וזהו סמכוני א"נ בינה יין מקננא בבריאה ל' בריאות כי בריאה ג' פירושים בריאה יש מאין, א"כ ראשית התהוות היש מאין הוא בטל לאין גם בריאה לשון וברא קריעת המסך במא"א אות ב' ססעי' ל"ז גלוי ההעלם גם לשון בריאות וכ"ז ע"י אימא מקננא עלמא דחירו, גם בעטרה שעטרה לו אמו דא יין זח"ג צ"ה כי התגלות עתיק בבינה לכן אומרים קדוש על היין, מו"ס כחמר טב דשכיך ושקיט שאין ממנו התפעלות גבורות.
הערות
- *. החמשים : ע"פ אלה — ראה לעיל נד, א.
- *. כי חולת : כל הקטעים עד ד"ה סמכוני — נוסח א' נכתבו בדף אחד בין המאמר דלעיל, ובסיום העמוד שקודם לזה מציין כ"ק הצ"צ שההמשך המאמר: ”בדף שאחר זה" היינו שהמעתיק ידלג דף זה.
- *. בין : ע'פ ויחל — פיה"מ להצ"צ — דרמ"צ ח"ב רע, א ואילך.
- *. ג : קודם קטע ג' נכתבו כנראה קיצורים לסעי' א' ב' ונמחקו. וגם סעי' זה סעיף ד' רובו נמחק. סעיף ה כולו נמחק.
- *. ו : בבוך על שני פערטיל המתחיל צאינה וראינה (הוא בוך א"ב), סו, א גוכתי"ק והוא הנדפס באוה"ת שה"ש ע' רט ואילך.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.