כ, א

שעיקר ענין בחי' קדמון אינו מושג. דבאמת קדמות הש"י שהוא אין סוף ב"ה אינו מושג, אבל אם תרצה להלביש הוד מעטה לבושו על אנשי' מטפה סרוחה לומר שהם קדומים ג"כ מדוע לא נקשה על קדימתם השקרית מטענות אמיתית שהרי האנשי' ענינם מושג. וז"ל המדרש שמואל פ"ה דאבות מ"ו וי"א אף צבת בצפת עשויה והוא איתא ג"כ בגמרא פ"ד דפסחים דנ"ה ע"א צבתא בצבתא מתעביד (ופרש"י ע"י צבתא אחרת היא עשויה שאוחזה בצבת ומכה בקורנס עד שנעשית. וצבת היינו מלקחיים, שאי אפשר לו לנפח להכניס ידו ממש וליקח הברזל שם לתקן הצבת אא"כ אוחז אחרת בידו. כן הובא במד"ש שם בשם רש"י) וצבתא קמייתא מאן עבד הא לאי בריה בידי שמים היא עכ"ל הגמרא שם. וכ' המד"ש שם וז"ל וכבר למדנו לפי דבריו מופת על חדוש העולם כי הצבת ראשונה נמנעת המציאות בידי אדם. ולזה ארז"ל צבתא קמייתא בידי שמים הוות, וכבר עשה המשורר מופת אחד דומה לזה דעו כי ה' הוא אלקים הוא עשנו ולא אנחנו, כי אין אדם עושה את עצמו, ולו קרי ולא כתיב, ובאמת אין לך ראיה מורגשת לעין כל יותר מזו וכאומרו לכו נרננה נברכה לפני ה' עושנו עכ"ל, ואע"פ שהרמב"ם במ"נ ח"א פרק ע"ד בד"ה הדרך השני, הביא ראיה זו בשם המדברים, וכנראה שאינו מסכים לזה כי ס"ל שזה תולה בהקדמה הי"א שבפרק ע"ג. והאוצר נחמד בפירושו לכוזרי מאמר ה' סי' י"ח השיב על המו"נ בזה שהמופת הזה חזק מכל חזק וכ"כ במאמר א' סי' א' כמו שהבאתי דבריו לקמן חלק ג'^* המתחיל בספר יסוד האמונה פרק כ"ב. אך ע"פ מה שנתבאר כאן נוסף טעם לחזק דברי המופת הזה שהוא ג"כ דעת המשנה והגמרא כמ"ש המדרש שמואל מטעם שנתבאר בפרק זה דשילך זה אל זה לא תכלית, תצטרך לומר דבר קדום עוד לקדמות כו', מה שאין הדעת סובלתו. הקיצור שא"א לומר שהם קדומים כיון בהכרח אף אם תחבר כל הדורות שחלפו שהם גוש א' כמו השמים או הארץ. עכ"פ בהכרח קדם להן עוד דבר זולת הש"י עצמו ועדיף מקדימת ידיעת התכלית של השמים שקדם להשמים שמזה מוכרח שהשמים מחודשים אף שהם קיימים באיש. א"כ כ"ש קדימה ההיא מכריחנו שהאנשים מחודשים כו'. ועד"ז יובן מהבנינים והבתים שהרי אי אפשר שנעשו כי אם ע"י בונה אותם מאנשים ואם תעלה על דעתך השקר של הקדמות ח"ו א"כ תאמר שמעולם היו בתים ואינם מחודשים והם ג"כ קדמונים מאחר שעולם כמנהגו נהג מעולם וגם תוכרח לומר שלבחינת קדמון זה קדם עוד דבר והם הבונים הבתים, וכ"ז שטות ודבר בטל, אעכצ"ל שהבתים הם מחודשים אחר ההעדר שהרי האדם הבונה קדם להם. וכן מטבעות מחודשים שקדם להם הכסף והזהב והנחשת. וכן כלים של מתכות הנ"ל מחודש, והמתכות מחודש שנסכוהו מהעפר. א"כ אי אפשר לומר שהי' עולם כמנהגו נוהג שהרי ע"כ הי' זמן שלא הי' בתים ולא מטבעות ולא כלים. אבל כאשר נניח שהעולם מחודש לא יקשה כ"ז שודאי תחלה הי' האדם ואח"כ בתים וכסף וכלים ומטבעות כו'.

[kitzur_begin] קיצור ^* . עוד דחייה לדברי ה"ר חסדאי, דמה יתן ומה יוסף שכל של הפועל והמאציל את"ל שהידיעה לא קדמה כלל להפעולה, א"כ אין יתרון בין שהפועל בעל שכל או אינו בעל שכל, וכמו שאין הפועל בעל שכל אין שייך תכלית בפעולתו כן אפילו כשהוא חכם גדול כיון שלא קדם אצלו כלל ידיעה וכוונה, אל הפעולה. וא"ת שהיו בבת אחת הידיעה בהתכלית עם הפעולה, זהו כלא קדמה הידיעה כלל. ובהג"ה נתבאר עוד הכרח היינו שאף לפי מאמיני הקדמות נכריחנו להודות שהמדבר והחי מחודשים ואי אפשר לומר שיהיו קדומים. וכיון שכן אמאי אין נמצא עתה שיתחדש מדבר או חי מבלי זכר ונקבה, ורק פעם א' נתחדשו כן אלא ודאי שנתחדשו באותו פעם שנתחדש כל העולם.[kitzur_end]