ד, ב

[kitzur_begin]שלפי האמת שהעולם מחודש אין מקום למופת זה, רק שכיון שהעולם מחודש א"צ ראיה על מציאות האל, וא"כ זה המופת הוא ע"ד ממנ"פ. אבל באמת אף לפי האמת שהעולם מחודש יש מקום למופת זה ממש, כיון שבכח תנועת הגלגל שיהי' תנועה זו נצחית, ואינו משתנה ואינו נחלש כלל ותמיד הוא כמו ביום הבראו וביום עשות, זה א"א מצד כח המלובש בו שהוא מוגבל, וע"כ שהוא מכח הא"ס ב"ה המצוה הנעתו בכל יום תמיד. ונמצא מופת זה נכון ומורה על היותו מקיים העולם ומחיה אותו בכל יום. [kitzur_end]

ד^* לשון הרס"ג מ"א פ"א. והראיה השנית (ר"ל על חדוש העולם) מקבוץ החלקים והרכבת הפרקים. והוא שראיתי הגשמיים חלקים מחוברים ופרקים מורכבים.

והתבאר לי בהם סימן מעשה העושה והחדוש. אח"כ אמרתי שמא אלה הפרקים והחיבורים אינם כי אם בגשמיים הקטנים ר"ל גשמי החוש וצמח, ופשטתי מחשבתי על הארץ, והנה היא כן, כי היא עפר ואבן וחול והדומה להם מקובצים, ועליתי בה אל השמים וראיתי בה כתות רבות מן הגלגלים קצתם תוך קצתם יש בה כתות מן המאורים הגדולים, הנקראים כוכבים, נגזרו גדול וקטון, רב האור, ומעט האור. והורכבו בתוך גלגלים ההם. וכאשר נתברר לי הקבוץ והחבור וההרכבה אשר הם החידושים בגשם השמים וזולתם, האמנתי בעבור הראיה הזאת עוד, כי השמים וכל אשר בהם מחודשים.

ומצאתי הכתוב אומר כי פרוד חלקי החיים וחבורם יורה על חדושם, והוא אומרו תלים קי"ט ע"ג ידיך עשוני ויכוננוני. ואמר בארץ ישעי' מ"ה י"ח יוצר הארץ ועושה הוא כוננה. ואמר בשמים תלים סי' ח' כי אראה שמיך מעשה אצבעותיך ירח וכוכבים אשר כוננת עכ"ל. גם החסיד בח"ה ש"א ספ"ה העמיד יסודו לברר חדוש העולם על ראיה זו וז"ל וברור ההקדמה השלישית שנאמר כי כל מחובר מורכב מבלי ספק מדברים יותר מאחד. והדברים ההם אשר חובר מהם הם קודמים לו הקדמה טבעית (כי^* הנה כחומר ביד היוצר ברצותו לעשות כלי יצטרך לחומר ולמים והנה על כרחך החמר והמים קודמים בטבע להכלי הנעשה מהם כי הכלי צריך לחומר ולמים אבל הם אינם צריכים לו כמו שביארתי לעיל ענין קודם בטבע ע"ש) וכן צריך שיהיה מחברו קודם לו הקדמה זמנית וטבעית (כי בודאי היוצר קודם בזמן ובטבע להכלי שהוא עושה והוא מבואר. מ"ל^*) והקדמון הוא שאין לו עילה (זהו ההפוך שכל מחובר מחודש ועל כרחך יש לו מחבר והוא עילתו וסיבתו, אבל הקדמון הוא שאיננו מחובר א"כ אין לו עילה וסיבה כיון שהוא כן מעולם עד אין תחלה וסוף. מ"ל*). ומה שאין לו עילה אין לו תחלה. ומה שאין לו תחלה אין לו תכלה (לא יכלה ג"כ לעולם ולא יהיה לו שום סוף ותכלה לא בתחלתו ולא בסופו). ומה שיש לו תחלה (היינו הדבר שהוא מחובר ומורכב משני דברים או יותר אשר נתחבר שבהכרח שיש לו תחלה.

כמו שהכלי יש לו תחלה הוא שנתחבר מחומר ומים שקדמו לו ע"י היוצר שקדם לו ג"כ) איננו קדמון (כיון שיש לו תחלה על כרחך היה לו עילה אשר התחילו אם כן איננו קדמון) וכל מה שאינו קדמון הוא מחודש (ע"י אחר שיהיה קודם לו והוא עילתו וסיבתו). מפני שאין בין הקדמון והמחודש אמצעי (שלא נוכל לצייר דבר ממוצע בין שתי אלו שיהיה דבר) שיהיה לא קדמון ולא מחודש (רק לא ימלט מאחד משתי אלו או קדמון או מחודש), אם כן כל מחובר איננו קדמון (כיון שיש לו עילה כנ"ל) ועל כל פנים הוא מחודש עכ"ל ספ"ה: ורפ"ו מתחיל לבאר איך שהעולם השמים והארץ וכל אשר עליה מחוברים ומורכבים וז"ל כאשר נסתכל בעולם הזה נמצאהו מחובר ומורכב (החילוק שבין מחובר ומורכב נראה שמחובר הוא דבר שנתחבר משני דברים שונים ונראה חיבורם כמו העצמות באברי החי שצריכים זה לזה א"כ האבר