קנ, ב

שהוא יסוד כו' ונק' המבורך, במד"ר חבל חבלנו כנגד לא יחבול רחיים ורכב, כי רחיים ורכב ת"י חו"כ וזה הי' ענין המשכן שכנ"י נקראו כלה והקב"ה נקרא חתן כו'.

אוה"ת פקודי ע' ב'רלח

[zman_begin]אמן [zman_end]

בשרשים בשרש אמן כ' אמן הוא יסתעף לשבע פארות והשייך כאן א' לשון קיום או כיון כמו האל הנאמן שומר הברית, ואתחנן ז"ט, יתד במקום נאמן, ישעי' כ"ב כ"ג, עד"ז התורה נק' עדות ה' נאמנה תלים י"ט ח', עדותיך נאמנו מאד שם צ"ז ח', וזהו ואהי' אצלו אמון. ב' לשון אמנה ואמנם אינו שייך כ"כ להתורה. ג' לשון אמת וה' אלקים אמת, ירמי' יו"ד י', וכתיב תורת אמת היתה בפיהו מלאכי ב' ו', והנה האמונה היא להאמין האמת דרך אמונה בחרתי, תלים קי"ט למ"ד, וצ"ל ורעה אמונה לפרנס את (התורה) [האמונה], והיינו ע"י התורה שנק' אמת, וזהו ואהי' אצלו אמון שהוא לפרנס את האמונה. הד' אמן שפירושו חוזק המאמר וקיומו, כמו ואמרה האשה אמן אמן בפ' נשא, ועד"ז פי' הבחיי ענין ואהי' אצלו אמון בפ' בשלח ע"פ ויאמינו בהוי' כנז"ל ס"ג. ה' כל מה שפירושו גדול, ויהי אומן את הדסה, והיו מלכים אומניך, ישעי' מ"ט כ"ג, האמונים עלי תולע איכה סי' ד' ה', ועד"ז פי' ואהי' אצלו אמון שהתורה מגדלת העוסקים בה כמש"ל ס"ד ועמ"ש בת"א פ' מקץ בד"ה כי עמך מקו"ח בפי' השקיפה כו' וברך כו' או שהקב"ה מגדל את התורה כמש"ל ס"א. ו' מה שפירושו חרש ואומן כמו חלאים מעשה ידי אמן שיר ז' ב', והיינו כמש"ל סעיף ו' שהתורה היא האומן אצל הקב"ה בבריאת העולם.

אמון רבתא בנחום ג' פי' המ"צ לשון המון וע' קור' אמון סעיף י', וא"כ להעיר בתורה בחי' המון, ומי אוהב בהמון קהלת ה' ט' מכות יו"ד ע"א כמה פירושים ע"ז והכל בעסק התורה.

אוה"ת משלי נ"ך כרך א' ע' תקפח

[zman_begin]אקדח [zman_end]

הוא מלשון כי אש קדחה בפ' האזינו, כקדוח אש המסיס כו' (בישעי' רס"י ס"ד).

הגהת כ"ק הצ"צ בלקו"ת פ' ראה כו, א.^*

[zman_begin]ארגיעה^* [zman_end]

ארגיעה יש בו פ' פירושים האחד לשון בקוע או מחץ כמו רוגע היום ויהמו גליו ישעי' נ"א ט"ו, פרש"י לשון עורי רגע באיוב סי' ז' ה' והתרגום פי' דנזיף בימא, וגבי עורי רגע פרש"י נקמט ובמ"צ פי' נתבקע כמו רגעי ארץ תלים סי' ל"ה, ועד"ז פי' ועד ארגיעה לשון שקר שינזוף בו ויתבטל, והיינו ענין שקר אין לו רגלים, והפי' הב' בענין ארגיעה הוא להפך ענין מנוחה ושקט ע"ד ומצאו מרגוע לנפשכם בירמי' סי' ו' י"ו, וזהו ובגוים ההם לא תרגיע, בפ' כי תבא, וזאת המרגעה ישעי' כ"ח י"ב ות"י אחסנת בית נייחא, ובירמי' רסי' ל"א הלוך להרגיעו ישראל, ועד"ז פי' הזהר כאן ועד ארגיעה בחי' מנוחה אזי אשבית לשון שקר, עוד יש פי' ארגיעה לשון רגע ע"ד ברגע קטן עזבתיך וברחמים גדולים אקבצך כו'.

אוה"ת משלי כרך א ע' תקצו