קד, א

[kitzur_begin]והפסק בהשפעתם ואינם משתנים ולא מתחלשים שזה אי אפשר מצד כחם המוגבל, כי אם ע"י ששופע כח וחיות מא"ס ב"ה, וכמו"כ נראה מצד האישים ההווים ונפסדים מדבר חי צומח אשר איש לא נעדר שאין שום מין כלה ונפסק, זהו כח הא"ס ב"ה, וגם מכ"ז נראה שהוא מהוה ומחי' אותם תמיד בכל יום שלכן אין באישי השמים שום חלישות ושינוי, וכן באישי הארץ שלא יופסדו כ"א יתקיימו. [kitzur_end]

והנה תוכן ענין ראיה זו בענין שאו מרום עיניכם כו' מרוב אונים ואמיץ כח איש לא נעדר שממה שאין הפסק לההשפעה ואישי השמים, וכן מיני דצח"מ אנו רואים כח השופע מא"ס ב"ה, נלע"ד כשתמצי לומר זהו מ"ש הרמב"ם במ"נ ח"ב פרק ראשון עיון שלישי, שתוכן המופת שאם היה כל נמצא נופל תחת ההויה וההפסד כו' וראוי שיפסדו ר"ל הנמצאות כולם בהכרח כו' ולזה יתחייב שלא יהי' דבר נמצא כלל ואנחנו נראה דברים נמצאים כו' א"כ יתחייב בהכרח כו' שיהי' נמצא אחד מחויב המציאות כו' עכ"ל, שהוא ג"כ כמ"ש כאן שממה שאנו רואים שאין שום הפסק לאישי הנבראים בשמים ובארץ דהיינו מ"ש הרמב"ם ממה שאנו רואים שאין נפסדים האישים, מזה אנו רואים כח השופע מא"ס ב"ה דהיינו מ"ש הרמב"ם נמצא אחד מחוייב המציאות.

ונעתיק ^* לשון הרמב"ם עיון שלישי. אין ספק שיש ענינים נמצאים והם אלו הנמצאות המושגות בחוש, ולא ימלט הענין משלשה חלקים והיא חלוקה הכרחית והוא אם שיהיו הנמצאות כולם בלתי הוות ולא נפסדות, או שיהיו כולם הווים ונפסדים, או יהיו קצתם הווה ונפסד וקצתם בלתי הוה ולא נפסד. אמנם החלק הראשון הוא שקר מבואר שאנחנו נראה לעין נמצאות רבות הוות ונפסדות (פי' כמו אישי המדבר שהיום נולד ראובן ואתמול לא היה וע"כ הוא הוה ואחר זמן ראינו שמת ראובן א"כ הוא נפסד אחר שהיה נברא והיה כלא הי', וכן באישי בעלי חיים, וכן באילנות וצמחים וכיוצא בזה ועיין בהרמב"ם פ"ד מה' יסוה"ת הלכה ג' שכתב וכל המחובר מארבע יסודות אלו הוא נפסד בסוף כו' ע"ש) והחלק השני הוא שקר, ג"כ וביאורו^* שאם היה כל נמצא נופל תחת ההויה וההפסד יהיו הנמצאות כולם כל אחד מהן אפשר ההפסד (דהיינו שיופסקו ויעדר הוויתם ההיפך ממ"ש איש לא נעדר).

והאפשר במין אי אפשר בהכרח מבלתי היותו כמו שידעת (פי' הרש"ט כי האפשרות במין הוא אפשרות נצחי, והאפשרות בדברים הנצחיים מחוייב, שאם לא יהיה כן לא יהיה אפשרי עכ"ל. ור"ל דאלו בדבר שזמנו מוגבל כמו איש אחד יוכל להיות שהאפשרות ב' צדדים יתקיים צד אחד, אבל בזמן נצחי לא יתכן שלא יצא האפשרות לפועל וכאן אנו מדברים להניח המופת אף לפ"ד המכחישים ואינם מאמינים בחדוש, דהא לפי האמנת החידוש מבואר שיש מחדש ואנו נצרכים להמופת אף להמכחישים, וא"כ כיון לדבריהם עבר זמן בלתי מוגבל, איך נתקיימו כל הנמצאים כיון שהם אפשרי ההפסד, ואין מוציא ומכריח מציאותם על העדרם, בלתי יתכן שלא