נז, א

וזה רוחני (ולא היה אפשר לימשך בסדר השתלשלות עילה ועלול כמשי"ת). וכמ"כ כל הברואים דצח"מ גשמיי' א"א ולא יתכן כלל שישתלשלו השתלשלות בסדר עילה ועלול מלמעלה. והטעם כנ"ל (ואף שישנם במקורם למעלה וכנ"ל שהיש המתהוה מאין ישנו תחלה קודם התהוות בהאין בבחי' העלם וביטול כו' וכנ"ל שזה אמת כו' וד"ל). ופי' כמו שיש סלע גשמי למטה כמ"כ יש בלמעלה מעלה באצילות ג"כ בחי' סלע, והוא שמלכות דאצילות נק' סלע, וכן יש בחי' עפר ג"כ באצילות שמלכות דאצילות נק' ג"כ עפר (וכן נק' מלכות דאצילות תפוח כנז' לעיל ע"ש) וכן כל המיני פירות גשמיי' שישנם בבי"ע כו' כמ"כ ישנם באצילות בבחי' רוחני', והם כמו זתים תאנים וענבים ורמונים תפוחים ואתרוגים כו' (כנז' בכתבי האריז"ל ע"ש) ופי' שאיכות של כל המינים שבאצילות הוא בבחי' רוחניות, ואינם המהות והערך כלל לאותן שבבי"ע הגשמיי' וד"ל, ופי' שבחי' הסלע כדומה שבאצילות הוא כמו שהחיות של הסלע הגשמי שלמטה וקיומו, הוא מן כח השופע האלקי שעליו שמהוה אותו מאין ליש וכח השופע שמהווה כו', הוא הבחי' רצון העליון ב"ה שהי' רצונו ית' שיהי' זה הסלע, וזה הרצון עליון ב"ה הוא המהווה אותו מאין ליש ממש. וכמ"כ הוא בחי' הסלע באצילות, שהוא המחשבה של הרצון עליון ב"ה פי' שהרצון שהיה שיהי' הסלע הגשמי כו', והמחשבה שבאותו רצון עליון ב"ה שחושב את הסלע שעלה ברצונו שיהי' במחשבתו כו', וזהו הבחי' סלע שבאצילות, פי' שהמחשבה של רצון עליון שיהי' הסלע הוא הנק' סלע דאצילות, והוא למשל באדם שחושב ומצייר במחשבתו מהות הסלע הגשמי כו'. כמ"כ נק' למעלה זה הסלע שנצטייר במחשבה עילאה כו' בחי' סלע דאצילות וד"ל. ועד"ז הם כל המינים שבאצי' כמו רמונים ותפוחים ואתרוגים כו' כנ"ל. אך אעפ"כ אין ערך כלל המינים שבבי"ע להמינים שבאצי' כנ"ל שאין מהותם שוה כלל, שזה רוחני וזה גשמי, וא"א כלל שישתלשל בסדר עילה ועלול מהסלע הרוחני כדומה שבאצילות הסלע הגשמי שבבי"ע, וכן המתיקות שבתפוח הגשמי אינו ערך כלל להמתיקות שבאצילות שהוא כמו מתיקות השכל כנ"ל שאינו המהות כלל, ולכן א"א שיתהוה המתיקות הגשמי שבתפוח הגשמי שבבי"ע מן המתיקות הרוחני שבתפוח הרוחני שבאצי' בבחי' סדר השתלשלות עילה ועלול שזה גשמי וזה רוחני כנ"ל (ולא היה המהות היש הגשמי באצי' כו' ואיך יתהוה היש הגשמי מן האין מה שלא היה מהות היש בהאין וד"ל). אך הענין הוא כנז' בע"ח שיש מסך ופרגוד המפסיק בין אצילות לבי"ע כו' ע"ש. ושורש המסך הנ"ל הוא מבחי' חשמ"ל דבינה כו' ע"ש. ופי' שבלא המסך הנ"ל לא היה אפשר להתהוות עולמות בי"ע שהם מתהוים מאין ליש ממש. וכנ"ל שמהות היש ממש לא היה בהאין ואיך היה יכול להתהוות היש מהאין בסדר השתלשלות עילה ועלול כנ"ל רק התהוות של עולמות בי"ע מאצילות שמתהוים מאין ליש ממש (שלא היה מהות היש באין כנ"ל) הוא ע"י המסך והפרגוד המפסיק ביניהם לאצילות, ופי' שענין המסך הוא כמו שמשפיע הרב דבר חכמה לתלמידו ומלביש הרב את אותו השכל באיזה משל, שע"י אותו משל מבין התלמיד את השכל ההוא הנמשל כו'. דהנה המשל אינו ממהות השכל כלל, כ"א הוא מהות אחר ממש המסתיר ומלביש את השכל, ורק ע"י המשל מאיר אור השכל שמבינים השכל הנמשל ע"י המשל וד"ל (אבל המשל הוא ד"א ממש המסתיר השכל רק ע"י מבינים השכל הנמשל שמאיר בו השכל הנמשל וד"ל) כמ"כ הוא המסך הגשמי שמסתיר האור כו' רק דרך בו מאיר האור כו', שהוא נק' אור הנכפל, פי' שהאור השמש כדומה מאיר בהמסך, והמסך מאיר כו', והוא כמו אור הלבנה שמאירה על הארץ שנק' אורה אור הנכפל, פי' הלבנה היא מקבלת האור