נג, ב

בב"ת עכ"ז בזאס"ז אפשר שילכו אל לא הכלה. ומה גם כי הזמן כשנאמר שהוא המשך הבלתי משוער בתנועת הגלגל א"כ אינו ענין שיש בו ממש כלל ואין ואפס ממש, רק שהוא המשך של הקדמון, פי' כי בעל העקרים אף שסובר שהזמן מחודש ונברא סובר שקודם התהוות הזמן הי' בחי' משך הבלתי משוער בתנועת הגלגל. וזהו המשך בבע"ת של הבורא ית' שקדם לעולם ולזמן. אמנם הרמ"ע בע"מ* מאמר אם כל חי ח"א סי' ט"ז חלק ע"ז ופי' דמ"ש לכל זמן ועת לכל חפץ תחת השמים, היינו שממעל לשמים אין שייך שום זמן כלל, ואפילו המשך הבלתי משוער כו' ע"ש. וכ"ה באמת כי העבר וההוה והעתיד שוין אצלו ית'. ואי לזאת אף לדברי המכחישי' האומרי' שהזמן אינו מחודש אין לומר עכ"פ יותר מהמשך הבלתי משוער, והוא אין ואפס, ובלתי מהות, רק שהוא המשך של הבורא ית' הקדמון. אלא שלפי האמת הבורא ית' הוא למעלה מהזמן לגמרי כנ"ל עכ"פ אף לשטתם זמן כזה אף שכל חלקיו מחודשים כיון שהוא ענין המשך שיש בו עבר הוה ועתיד. עכ"פ לא דמי לאישי הדורות מכמה חילוקים, שיש בכל דור ממש. משא"כ הזמן הנ"ל שהוא רוחני והעקרים קראו דמות זמן לבד, והאישים נולדו זמ"ז משא"כ המשך הנ"ל. א"כ ברור שגם לדבריהם אין הזמן מונע אמיתית הנחה הנ"ל הנראה בחוש.

ומעתה גם שאין איש א' מכל דור במציאות ממש בפ"ע אף שג"ז אינו מוכרח כמש"ל תחלה אות י"ב, נראה למי דומה. ונאמר דכיון דודאי עכ"פ העפר הנשאר מהגופות ראוי יותר שיקרא על שם הדור היותר ראשון. א"כ ראוי יותר לדמותו לאישי הדורות הקיימים ממה שהי' דומה לענין הזמן הנ"ל מכמה טעמים. האחד משום דעכ"פ אפשר לומר רואין כאילו איש א' מהדור היותר מוקדם קיים גם עתה באיש, או אפילו כל הדור. וכל דבר שאפשר לומר עליו רואין הגם שבסיבת מה לא נעשה כן אין זה מונע מלומר כאלו נעשה כן שזה מוסכם בגמ' וגם הפילוספי' יודה ע"ז מאחר שזהו ענין שכלי. משא"כ הזמן שהוא ענין רוחני א"א בשום אופן לצייר בו ענין רואין הנ"ל שאפילו היום דאתמול א"א שיהי' עתה כ"ש המשך הבלתי משוער בתנועת הגלגל. והיינו שענין הזמן בהכרח ענינו ומהותו שכל חלקים אינם באים אלא דוקא זה אחר סר זה ואי אפשר לצייר שיהיה הזמן העבר קיים בזמן ההוא משא"כ האנשים הרי אדרבא כל אחד נולד ממי שלפניו וגדל אתו עמו זמן רב עד שמת מי שלפניו מחמת חלישת גופו א"כ הציור יכול לקבל שיהיו כל האנשים שהיו מימות עולם יחד ובבת אחת. לכן יש לדון עליהם כאילו כולם יחד ממש.

הג' די"ל ממש שדור היותר מוקדם קיים עפרו כעת ממש כיון דעכ"פ נת' שהעפר הנשאר מהגופות ראוי שיקרא יותר לדור היותר מוקדם. א"כ מה נפ"מ אם היה צבור בארץ בפ"ע שהייתי יכול להכריח שכל הדורות מחודשים שהרי ב' קצוות לפנינו וגם הקצה היותר ראשון לפנינו ומחודש. ומה נפ"מ אם אינו צבור בפ"ע והי' בינתיים ממנו ג"כ גופות אחרים נהי' רואים מה שבינתיים כאילו אינו וכאילו הי' צבור בפ"ע שא"כ הדור היותר ראשון ויותר קדמון ישנו גם עתה והרי גם הקצה הראשון מחודש בבירור. והגע עצמך אילו בדורות גבוליים כמו אלף אלפים דורות היש שום חילוק אם העפר של דור הראשון צבור בפ"ע או אם נתערב והי' ג"כ בגופות אחרים עכ"פ הוא זכר ורושם של דור הראשון ג"כ ונשפוט עליו כאילו דור הראשון קיים עתה באיש מחמת שזהו עפר שלו א"כ כמ"כ כאן אפילו את"ל שהדורות היו ללא תכלה מ"מ זה העפר מעיד על דור היותר מוקדם כאילו קיים באיש. ועוד שזה עכ"פ לא נתברר שהיו הדורות ללא תכלה רק נתברר שכל דור היותר מוקדם מחודש א"כ ממילא מוכרח ג"כ שהיו דורות

הערות

  1. *. הרמ"ע בע"מ : ראה גם לעיל לג, א.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.