קנ, א

והיינו בחי' הדלי"ת דלית לה מגרמה כלום (ובפרדס שער האותיות הוא שער (כ"ז פ"ג) בענין ריש מלשון ריש ועושר אל תתן לי והנה חילוק גדול בין דלי"ת לרי"ש עם היות שרמז שתי האותיות בה אל הדלו"ת והעוני אך כי הדלי"ת יש בה עוקץ והעוקץ הזה רמז אל היסוד כדפי' בפ"ז אבל רי"ש אין בה עוקץ כלל לרמוז אל העניות יותר שאפילו היסוד אינו עמה אלא היא לבדה עכ"ל.

הגהת כ"ק הצ"צ בתו"א קיח, א

[zman_begin]אין אלקים [zman_end]

זולתי אין אלקים בישעי' סי' מ"ה, ה'. וכן אין אלקים זולתך דה"י א' סי' י"ז כ'. או ע"ד עין לא ראתה אלקים זולתך יעשה למחכה לו בישעי' סי' ס"ד ג'.

אוה"ת ואתחנן ע' סז

[zman_begin]אלוף [zman_end]

אלוף מלשון אלוף נעורי בירמי' סי' ג' ד' דפי' שר ואדון, וכן אלופי ומיודעי בתלים סי' נ"ה, י"ד פירשו ג"כ לשון שר והת"י שם לשון רב דאליפת לי כו'.

ביאוה"ז להצ"צ כרך א' ע' תקכט

[zman_begin]אלף [zman_end]

אלף . פי' אלף בלשון תרגום הוא ענין לימוד כמו ענין וכל בניך למודי ה' בישעי' סי' נ"ד, י"ג תרגום וכל בניך אלפין באורייתא, וכן ויורהו ה' עץ בפ' בשלח תרגום ואלפיה, וגם בלשון מקרא הוא כן כמ"ש באיוב ססי' ל"ג החרש ואאלפך חכמה, וכן במשלי סי' כ"ב, כ"ה פן תאלף אורחותיו, וכן מלפנו מבהמת הארץ באיוב סי' ל"ה י"א פרש"י מלמדנו.

ביאוה"ז להצ"צ כרך א' ע' תקכח

[zman_begin]אמונות [zman_end]

ר"פ פקודי (פנ"א אות א') איש אמונות משלי כ"ח כ' וע"ש בפרש"י דמפרש על מעשרות ועמ"ש ע"פ והיה אמונת עתך ישעי' ל"ג וע' במד"ר וישלח ר"פ פ"ב מענין איש אמונות זח"א מקץ קצ"ט ב', ילקוט ח"א קי"ב א', מ"ע פ"א קפ"ה קפ"ט ע"ה בחיי קכ"ח ג' ירק מלאך קכ"ז של"ה רז"א ר"ח. הברכה שורה בדבר הסמוי מן העין ע"כ הוא ע"י איש אמונות שהאמונה במה שסמוי מן העין עמ"ש ע"פ ועבדתם כו' וברך את לחמך גם גדול העונה אמן יותר מן המברך ממילא איש אמונות ע"ד העונה אמן ע' בכד הקמח מענין ויבא שומר אמונים ותקעתיו יתד במקום נאמן עמ"ש ע"פ עיני בנאמני ארץ תלים ק"א ו', משלי כ' ו' ואיש אמונים מי ימצא, רבה אמונתיך איכה ג' כ"א וצדיק באמונתו יחיה כי שם צוה ה' את הברכה בציון ברכות לראש צדיק משלי י' ו', והרי צדיק באמונתו יחיה לכן איש אמונות רב ברכות, וגם כמ"ש את הברכה אשר תשמעו אל מצות כו' וגם כמארז"ל יבמות ס"ב סע"ב להניח ברכה אל ביתך יחזקאל ססי' מ"ד ל', גם זו"נ בראם ויברך אותם סד"ה ועשית בגדי קדש. בפרדס ערך נאמן שהוא ביסוד ואפשר שנקרא כן בהיותו משפיע שפע האמת ת"ת אל המלכות אמונה והוא נאמן בינו ובינה כו' עכ"ל, וא"כ מש"כ דאיש אמונות קאי על משה שנאמר ובכל ביתי נאמן הוא היינו ג"כ כי משה חכ' בחי' יסוד שהוא משפיע והוא יסוד אבא או יסוד דאצי' כמ"ש ותרא אותו כי טוב הוא וע"כ א"ש דאיש אמונות יסוד רב ברכות כי ממנו נמשך הברכה במל' וכמו שמציון נמשך הברכה וכתיב ויברך ה' את המצרי בגלל יוסף