פז, א

ו והנה עיקר הרפואה לבחי' חולת אהבה יהיה לע"ל והוא מ"ש ואמר ביום ההוא הנה אלקינו זה כו' הפך בחי' על זה היה דוה לבנו כו', ועז"נ ביום ההוא תקראי אישי, היינו מה שעכשיו בחי' ואל אישך תשוקתך, והוא ימשול בך, שמוכרחת לירד למטה ונתרחקה כו' אבל לע"ל תקראי אישי, וכמארז"ל פ"ז דכתובות ככלה בית חמיה, שזהו בחי' נשואין. והיינו מ"ש לע"ל ומלאה הארץ שהיא כנ"י דעה את ה', והיינו ע"י והאדם ידע כו', שזהו ענין יחוד העליון דתקראי אישי.

ורש"י בכתובות הובא בשט"מ פי' בנישואין לבו גס בה ולבה גס בו כנזכר במשנה פ"ח דגיטין וזהו אישי ל' אישות ונשואין משא"כ ארוסין נק' בעל ל' אדנות, וכמו ובעל השור נקי, אם בעליו עמו לא ישלם, הרי הוא רק אדנות. וכך למעלה עכשיו שאין השגת המהות רק ידיעת המציאות נק' אירוסין שאין לבה גס בו, ולא ידעה עדיין.

אבל לע"ל עין בעין יראו, הנה אלקינו זה, זהו עד"מ נשואין שלבה גס בו וזהו והאדם ידע. וזהו הנק' אישי ונשואין, ואפ"ל נשואין ל' רוממות והגבהה, כי נשואין הוא בשרש נשא, שיש בו ג"כ פירש רוממות, כמו וינטלם וינשאם, וכמארז"ל ע"פ ובמדבר אשר ראית אשר נשאך, שפירשו לשון רוממות ע"ד אני אמרתי אלקים אתם כו', ברבות ס"פ נצבים ע"ש. ועז"נ לע"ל ולא ילמדו עוד איש את רעהו כי כולם ידעו אותי. ומבואר בזח"ג נשא דק"ל ע"ב שבחי' זו נמשך ע"י גלוי מו"ס שהוא חכים ולא בחכמה ידיעה כו', והוא ע"ד המגביהי לשבת ולכן המשפילי לראות כו' וכמ"ש במ"א בענין נה"י חדשים נמשכים מן הכתר כו', אך כדי להיות גלוי בחי' זו צ"ל תחלה והסירותי כל מחלה דהיינו מחלה ממש, ולא חולת אהבה לבד, כ"א חולי הנפש כפשוטו, ועיקר מחלה זו היא בחי' ק"נ, עה"ד טו"ר וכמ"ש בת"א ס"פ משפטים סד"ה לא תהיה משכלה ועקרה. אך היינו ע"י ועבדתם את ה' אלקיכם זו ק"ש ותפלה להיות בבחי' חולת אהבה הנ"ל אז והסרותי כל מחלה הנמשך מק"נ, ועמ"ש ע"פ ומחץ מכתו ירפא, מחיצה שעשיתי כו' שהם המונעים הגלוי, כי להיות הגילוי מלמעלה למטה ממש הוא ע"י ואת רוח הטומאה אעביר כו'. ועמ"ש ע"פ ואומר^* חלותי היא שנות ימין עליון דהפי' חלותי בחי' המחלה שלי מה שנמשך אחר אש זרה דק"נ כו' אשר אתם זונים כו' הוא הגורם שנות ימין עליון בחי' השיב אחור ימינו כו'.

ולכן צ"ל ועבדתם את כו' וזהו ענין סמכוני כו'. באשישות ג"כ מלשון איש ואשה היינו מה שלע"ל יהי' בפועל תקראי אישי, עכשיו סמכוני בבחי' זו ע"י התומ"צ). (קיצור ענין הרפואה לע"ל תקראי אישי, ומלאה הארץ דעה ע"י והאדם ידע, כי כולם ידעו אותי. אך צ"ל והסרותי כל מחלה, ואת רוח הטומאה אעביר, והיינו ע"י ועבדתם את ה' אלקיכם. וזהו ואומר חלותי היא שנות ימין עליון, וע"י ועבדתם ימינך ה' נאדרי בכח כו'). וז"ש ברבות בראשית פי"ב ע"פ אלה תולדות השמים והארץ, מלא ואו ואח"כ כל תולדות שבמקרא חסר ואו, אלא אלה תולדות פרץ, רות סי' ד', שע"י בן דוד יהי' התגלות ואו דברים שניטלו מאדה"ר כו' זיוו שיהי' בחי' ואוהביו כצאת השמש בגבורתו, שהוא ענין והי' הוי' לי לאלקים בחי' שם הוי' בעצמו, וזהו ענין שמש הוי', אשר עכשיו לשמש שם אהל בהם בחי' נרתק ולע"ל הקב"ה מוציא חמה מנרתקה כו'. וז"ש בגבורתו ע"ד ישיש כגבור, ישיש ב"פ יש תר"ך עמודי אור כו'. ועי"ז כימי העץ ימי עמי בחי' עץ החיים ועל יובל ישלח שרשיו כנ"ל, ונק' בחי' זו תולדות פרץ ע"ד עלה הפורץ, שהוא ענין פרצה שלמעלה מסדר השתלשלות המדרגות עלה ועלול כו', ועד"ז נאמר ויפרוץ האיש מאד מאד, פרצה מעין עוה"ב, וכ"ש עוה"ב ממש, וענין הגפן תתן פריה עמ"ש בד"ה אוסרי לגפן עירה, וכ"ז הוא ענין ומחץ מכתו ירפא, וזהו ענין הוא"ו בריח התיכון המבריח