נג, א

ראשון שא"א שילך אל לא תכלה ושהוא שקר. ותוכן המושכל ראשון היינו כיון שגם היותר מוקדם עומד לפנינו ובהכרח שהוא מחודש א"כ א"א ושקר שילך זה אל הקדמות, שהמחודש אינו קדמון, וממילא שא"א שילך אל לא תכלה אף לדבריהם. ואף את"ל שהי' ללא תכלה מה שהוא שקר עכ"פ הוא מחודש. אלא שא"צ לזה כי גם הם יודו שכיון שהוא מחודש בהכרח שלא הי' רק בגבול. וכשנשאל מהם א"כ מה בין זה לענין מציאות הזמן דהא על כרחינו הם ואנו מודים שכל חלקי הזמן שחלפו ועברו היו מחודשים כל חלק וחלק אין גם אחד שלא הי' מחודש, ע"ד כל יום ויום שהוא מחודש. וכיון שכל חלקי הזמן שעברו היו מחודשים א"כ הכל מחודש. וא"כ לא הי' הזמן רק בעל גבול, וכדעת הגאונים והמדברים. ואיך אתם הפלסופים המכחישים סוברים שהזמן החולף הוא ללא תכלה ואינו מחודש. מאי שנא מציור אישי המין הנ"ל אם אחד מכל דור הי' קיים שאתם מודים כיון שהכל מחודש א"א שילך אל לא תכלה ושיהיה קדמון. וה"נ הרי כל הימים והשנים שחלפו היו מחודשים, ושקר שמהכל המחודש יהיה קדמון שהמחודש אינו קדמון. ואין לומר שבאמת יספקו מחמת הזמן גם בהדורות אף אם איש אחד מכל דור קיים באיש, לומר שאפשר שהיו בל"ג וקדמון במין דהא ודאי אי אפשר שיכחישו בזה דכיון שהאיש מהדור היותר קדמון ישנו גם עתה בזמן היותר מתאחר א"כ ב' קצוות של הדורות שחלפו לפנינו ואנו רואים שגם הקצה היותר ראשון מחודש א"א להכחיש שהכל מחודש. אלא על כרחם יסכימו לחלק בין זה להזמן אף שהחילוק אינו מספיק ומקובל בשכל ממש ויאמרו דהגם כשהחולף ישנו עתה והוא מחודש מודים אנו שהכל מחודש. וזהו ענין אישי הדורות שחלפו אם א' מכל דור קיים. משא"כ בהזמן כיון שהשנים או השמיטים או היובלות שחלפו אינן נמצאים עתה אע"ג דהם כמו אישי הדורות שחלפו, שכל היובלות שחלפו היו מחודשים וכמו הדורות עכ"ז אפשר שכה"ג יהי' המקובץ והכל בלתי מחודש. ואף שאמרת ג"כ הרי כל החלקים החולפים היו מחודשים בהכרח, עכ"ז יאמרו דבכה"ג אינו מובן איך שאעפ"כ אפשר שיהי' ענין זה בלתי מחודש. אבל עכ"ז לא יכחישו שאם א' מאישי המין מכל דורות שחלפו קיים באיש או בעפר בפ"ע והוא מחודש ודאי הכל מחודש. ותדע דכה"ג מצינו שחילקו כן דהנה הם הניחו שא"א שיהיו גשמים רבים בפועל בלי גבול ותכלית, מחמת שהמופת מראה כן. וכשהקשו ע"ז מהזמן שהוא ג"כ ענין ימים רבים שכל אחד הוא בעל גבול ואעפ"כ מקיבוצם נעשה משך ימים ושנים בלי גבול ובלי תכלית. ומ"ש מגשמים רבים, הלא המופת ההוא שייך גם בזמן. עכ"ז מפני שמיאנו להודות בהזמן שאינו מחודש לא ביטלו מפני זה המופת על הגשמים רבים, ועשו חילוק לקבל המופת הנ"ל בענין בלתי בעל תכלית בבת א' ר"ל בזמן א' ובין בוא זה אחר סור זה, דהתם לא מאמינים להמופת, כיון שנראה להם שבע"כ הזמן בבע"ת. (מה שבאמת זה אינו כי קדמות הבורא ית' אינו בבחי' זמן כלל) אבל עכ"ז לא מפני זה יבוטל המופת שהגשמי' א"א שיהיו בלתי בעל תכלית כיון שיש לחלק בין זה להזמן דשאני בב"א מבוא זאס"ז. וכמ"ש וכש"כ לענין חילוק הנ"ל דההנחה דכשאיש אחד מכל דור לפנינו וכולם מחודשים ודאי הכל מחודש. זה א"א להכחיש יותר מהא דגשמים בב"ת אי אפשר כי זהו ע"ד המופת. וזה נראה בחוש כיון שב' הקצוות לפנינו והקצה הראשון ג"כ מחודש. וגם שבהכרח בכה"ג אחד הוא כנגד כולן ועודף עליהם למעלה, כי הכל הולך ומתמעט מלמטה למעלה עד שמגיע להיותר מוקדם והוא כנגד כולן וקודם להן. וא"כ כיון שגם הוא מחודש מה יש לדבר בזה עוד, ולכן אם מפני שהזמן יכריח שאפשר שימים מחודשים שחלפו ילכו אל קדמות הלא זה ממש מה שחילקו שאע"פ שבב"א א"א להיות גשמי