ג, ב

בעל גבול, מ"מ כיון שהעולם מחודש ע"כ מחדשו הוא הבורא ית' וזה פשוט. ואם לדברי מאמיני הקדמות עכ"פ לפ"ז כח המניע הגלגל הוא כח בלתי בעל גבול והוא הבורא ית'. כי הגלגל מצד עצמו א"א שיהי' לכחו בלתי גבול כמ"ש הרמב"ם שם פ"א מה' יסוה"ת דין ז' שאי אפשר להיות גוף שאין לו קץ וכל שיש לגופו קץ ותכלית יש לכחו קץ וסוף כו' עכ"ל. וא"כ זה המופת הוא אמת ממ"נ על מציאות הבורא ית'. וכ"כ בפירוש שבהרמב"ם רפ"א מהלכות יסוה"ת בד"ה דבר ידוע, שזה הגלגל אינו יוצא משני פנים כו' ע"ש. וכ"כ המפרש בספר העקרים שם וז"ל רבים כותבים סרה על הרמב"ם בזה המופת כו' ע"ש, דכוונתו כי לפי מאמיני החדוש א"צ לשום מופת עיוני על מציאות הש"י דפשיטא הוא דמאחר שהעולם מחודש יש לו מחדש בהכרח אלא שבא להוכיח המופת אפילו לפי מאמיני הקדמות עכ"ל. א"כ לדבריהם לפי האמת שהעולם מחודש והבורא יתברך חידשו ובראו עכ"ז הוא נחות דרגא בתנועת הגלגל שא"צ לזה כח בלתי בעל גבול^*, ולכן לא שייך לפ"ז מופת זה כלל, אלא דלפ"ז א"צ לשום מופת עיוני כו', דפשיטא הוא שיש לו מחדש כו', וזה ודאי אמת: אלא שלפע"ד גם בזה לא דיברו נכונה, שגם לפי האמת שהעולם מחודש מ"מ שייך ואמת מופת זה ג"כ שעל כרחך הנעת הגלגל וסבובו אינו בכח המוגבל המלובש בהגלגל, אלא^* בכח שאין לו סוף, כמו ממש לפ"ד מאמיני הקדמות (הג"ה, וזה ע"ד שנתבאר בסש"ב שער היחוד והאמונה פ"ב גבי והנה מכאן תשובות המינים כו' הכופרים בהשגחה כו' כי אף שידיו מסולקות הימנה^* כו' ע"ש, ואלו המינים שמאמינים בחדוש העולם ואעפ"כ אומרים שאחר שברא העולם ידיו מסולקות מהעולם, הם מה שהזכירם הרמב"ם במ"נ ח"א ס"פ ס"ט גבי ודע כי קצת בעלי העיון כו' והוא ז"ל גילה טעותם אמנם בהיותו כו' והוא ימשיכהו העמידה וההתמדה תמיד כו' ע"ש. וזה כעין מ"ש בסש"ב שם. וא"כ עכ"פ מופת זה דהרמב"ם מראה כמ"ש שהקב"ה הוא מניע הגלגל בכל רגע וממך הכל עכ"ה).

וביאור הדבר הוא ע"פ מה שכתב הרמב"ם בח"ב מהמורה פכ"ז וז"ל כבר ביארתי לך שהאמנת חדוש העולם הוא יסוד התורה כולה בהכרח, אמנם הפסדו אחר שהתחדש ונתהוה אינו אצלינו יסוד תורה, ולא יפסיד עלינו דבר באמונת התמדתו כו' אבל הענין הוא נתלה ברצונו ואם ירצה יפסידהו ואם ירצה ישאירהו כו' לנצח נצחים ויתמידהו בהתמדתו יתעלה עכ"ל. וכיון שכן הרי הכח שיש בסבוב הגלגלים הוא שיהי' התנועה תדירה ונצחית בלי קץ וסוף כלל וכלל לעולם ולעולמי עולמים, וא"כ מאחר שהנעה זו היא נצחית, אי אפשר שתהיה בכח המלובש בהגלגל שכחו יש לו קץ וגבול, ואי אפשר בשום אופן שממנו יהיה כח תנועה זו שהיא לבלי קץ וסוף, כי מהכח המוגבל יומשכו כח ההנעה ג"כ רק בגבול, כיון שיש קץ וסוף וגבול לכחו. וכיון שהגלגל תנועתו נצחית בלי סוף כלל אע"פ שהוא מחודש, מ"מ התנועה התדירה הנצחית היא בהכרח מכח בלתי בעל גבול, שהוא דוקא הוא שיש בו הכח הזה להניעו כן לנצח. וא"כ יצא לנו שגם לפי האמת שהעולם מחודש, עכ"ז מוכרח שכח תנועת הגלגל הוא בכח שאין לו קץ וסוף, וא"כ המניעו אינו הכח המלובש בהגלגל, אלא הבורא ית' הוא צוה ויעמידם לעד, ותנועתו ע"י ציוויו ודבורו ית' שהוא כח א"ס ב"ה, והיינו שהוא ית' מחדש בכל יום תמיד מעשה בראשית. ואל תשיבני, שהרי זה הכח שיהיה תנועות הגלגל לבלי גבול ממש א"א שיצא אל הפועל כמ"ש החוקרים שא"א שיצא זמן בלי גבול בפועל^*. דכל מה שיצא אל הפועל מן העתה איזו עתה שיהיה עד העתיד הוא רק גבול, רק שנשאר בכח עוד ההתמדה לבלי יפסק^*. וא"כ כיון שבפועל לא יהי' רק גבול שמא יש זה בכח המלובש בגלגל לבד. אך זה אינו דמכח המוגבל